גינות על גגות מבנים ציבוריים ופרטיים בעיר ("החזית החמישית") מגדילות את הריאה הירוקה במרחב הציבורי. לאחרונה חנכה מנהלת חיפה 2030 גג גידול צמחים הידרופוני על גג בניין המרכז לתושב. יתחזקו אותו בוגרי קורס ההכשרה הראשון שערכה העירייה לתושבים
בשנה האחרונה, כשהיינו בבית הרבה יותר מאשר מחוצה לו, התברר כמה חיוני בשבילנו המרחב הפתוח, האוויר, הטבע, הירוק. לפעמים בשנה הזאת, בגלל מגבלות תנועה שונות שהטילו עלינו, הצטמצם הירוק שראינו לכדי עץ אחד או שניים או פח האשפה שברחוב. במהלך השנה הזאת קידמה מנהלת חיפה 2030 מיזם מחקרי-קהילתי פורץ דרך שנועד לפתוח לעיר חזית חמישית – הגגות הירוקים.
מלפפון על הגג
לראשונה בעיר הקימה העירייה על גג בניין המרכז לתושב (חסן שוקרי 11) מערכת לגידול צמחים בשיטה הידרופונית. הגג תוכנן בשיתוף עם מרכז קדס לגגות ירוקים, השייך לרשות המחקר באוניברסיטת חיפה, וחברי הקהילה המקומית של שכונת הדר לקחו על עצמם לתחזק אותו.
בשבילם נפתח קורס ההכשרה העירוני הראשון לגגות ירוקים. 30 הנרשמים הראשונים יצאו לדרך. ולאור הביקוש וההיענות הגבוהים בעת ההרשמה, התכנית היא לפתוח קורסים גם בשכונות אחרות בשיתוף העובדים הקהילתיים שינהלו את המיזם בהדרכת המִנהלת.
בוגרי הקורס הראשון מוזמנים למפגשי התנדבות והדרכה שיאפשרו להם להמשיך להתמקצע ולרכוש ידע בגידול על גג או מרפסת. הם אף יסייעו בטיפוח ובתחזוקה של הגג החקלאי העירוני, שעל מרכז השירות לתושב, וייקחו חלק בבחירת ובשתילת צמחייה חדשה.
ככלל העירייה מציעה את הגג לפעילות חקלאית שיתופית שתעודד חקלאות עירונית, תזונה בת קיימא וכלכלה מעגלית. על גג בית העירייה מוקם בימים אלה גג מחקר שני. כעת ממפים את מבני הקהילה בעיר שעל גגותיהם ניתן להקים גינות של ירקות וצמחי מאכל לשירות התושבים ובמעורבותם הפעילה.
מורן בן צבי, 33, עובדת סוציאלית מהדר שהשתתפה בקורס, סיפרה שהוא היה "השראה" בשבילה. "פרויקט הגג הירוק הפגיש אנשים עם עניין משותף באקולוגיה עירונית והפך אחרי התפרצות הקורונה למקום מפגש חיוני, לעשות משהו ביחד.
גידול ירקות הוא לא המטרה היחידה; יש גם יתרונות חברתיים אדירים," אמרה. "אחרי ההרצאות, שהיו ממש מעניינות, עברנו לשלב המעשי של הלימודים. למדנו איך להפעיל ולתחזק את המערכת ההידרופונית."
מחקרים רבים הוכיחו את הקשר ההדוק בין בריאות גופנית ונפשית לגינון. מחקר שנערך באוניברסיטת אקסטר בבריטניה, ופורסם בכתב העת Landscape and Planning Urban, הראה שכל התהליכים המעורבים בפעילות הגינון משפרים את איכות חייהם של העוסקים בה.
החזית החמישית
גג ירוק הוא גג שמותקנת עליו מערכת איטום וניקוז מיוחדת המאפשרת לגנן את שטחו, לרבות יצירת מדשאה וערוגות צמחים שונים. הוא תורם הן למשתמשים (הדיירים) עצמם והן לסביבה ולקהילה: הוא סופח את דו-תחמוצת הפחמן ופולט לאוויר חמצן דרך הצמחים, ולכן משפר את איכות האוויר בסביבה העירונית. הוא משפר את הבידוד התרמי ואת האקלים בתוך הבית, סופג רעשים (בידוד אקוסטי), מגן על מערכת איטום הגג, מאפשר לנצל את מי הגשם להשקיה, ממתן את זרימתם למערכת הניקוז העירונית ובכך מסייע במניעת הצפות ובצמצום כמות המזהמים המגיעים אליה.
גינות על גגות מבנים ציבוריים ופרטיים בעיר ("החזית החמישית") מגדילות את הריאה הירוקה במרחב הציבורי, הופכות מקום בילוי לדיירים המטפחים אותן וגם נהנים מפירותיהן, משמשות בית גידול לציפורים, מייפות את העיר ומצמצמות את תופעת "אי החום העירוני".
השימוש בגגות ירוקים מתכתב עם גישת הפרמקלצ'ר המדגישה את החיבור בין הסביבה, הקהילה והחקלאות העירונית ושואפת להשיג איזון בר קיימא ביניהן. המערכת החדשה של חיפה היא מודל הדגמה המאפשר למשתמשים בה ללמוד איך חקלאות ביתית יכולה לייצר באמצעים פשוטים וזמינים, על כל גג או מרפסת, ירקות לצריכה משפחתית. מנהלת חיפה 2030 מתעתדת ליצור תהליך עירוני מסודר שיגדיר את התמריצים, התקנות והקריטריונים ההנדסיים והמשפטיים. לשם כך היא עורכת סקירה מקצועית בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.
במבט קדימה, הרשות מתכננת לאפיין את התאמתם של הנכסים העירוניים לתקני גג ירוק על פי קריטריונים כמו נגישות הציבור, הצורך בשיפור בידוד הבניין ויעילותו האנרגטית, חוזק הגג והיסודות, היבטים חינוכיים-קהילתיים ושיקולי התקצוב של בנייה, תחזוקה ופיקוח.
בה בעת הקמת גגות ירוקים על נכסים פרטיים, כמו בנייני מגורים, מציבה אתגרים אחרים, ובהם התאמתו הפיזית של הבניין, מודעות התושבים, הנטל הכלכלי על הדיירים (אם יש כזה) ומחויבותם לתחזוקה שוטפת. ניתן להשיג זאת רק על ידי מעורבות הקהילה המקומית ועידוד פעיל של קהילות דרך הסברה על תרומתם של גגות ירוקים, מתן תמריצים להקמתם ומדיניות אסדרה.
פרויקט אקולוגי חדשני זה נועד לשמש מודל לחקלאות עירונית בת קיימא בחיפה, המשקף התפתחויות דומות בערים כמו פריז, לונדון וברצלונה. אחד הסימנים להצלחתו יהיה אם יסחוף אליו תושבים שלא היה להם עניין מלכתחילה. "ברגע שיהיו כמה גינות גג וייווצר תקדים, יקומו בעקבותיהן עוד גינות," אומרת בן צבי. "רוב המשתתפים בקורס היום שוכרים ולא בעלי בתים. אחד הדברים שלמדנו בקורס הוא איך לתקשר עם השכנים. אנחנו מתפצלים לצוותים קטנים, שכל אחד מהם מתמקד בפינה הקטנה שלו. לא לכולם יש גג ולא כל גג מתאים, אבל בשכונה הזו יש הרבה גגות… תחזור לכאן בעוד עשר שנים ותראה כאן בקהילה גינות גג שופעות ירקות," מנבאת בן צבי. "אנחנו התושבים לא נצטרך לנסוע בשביל לקנות חלק גדול מהאוכל שלנו. אני מדמיינת בארטרים בין הגגות שיספקו כמעט את כל התצרוכת. זה הכיוון שהעולם הולך אליו."
שינויי האקלים מציבים לפני ערים מודרניות אתגרים חדשים. בעידן זה של התפשטות העיור, מתכנני ערים ברחבי העולם נדרשים להתמודד עם השפעות ההתחממות הגלובלית על איכות החיים. אחת הדרכים הזמינות והכלכליות יחסית היא שמירת הטבע העירוני וטיפוחו על ידי יצירת הזדמנויות להפוך את המרחבים הפרטיים והציבוריים לירוקים יותר.
