תל שקמונה – נקודת מבט תיירותית

פיתוח תיירותי של תל שיקמונה תוך שמירה על מהות של אתר ארכיאולוגי

סיפור זה קשור ל:

תגיות

שתפו את הסיפור:

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Home » תיירות » תל שקמונה – נקודת מבט תיירותית

תל שקמונה – נקודת מבט תיירותית

במסגרת פיתוח פארק הכט החלו בשנת 2010 חפירות מחודשות בתל שקמונה, הכוללות חשיפה של הממצאים שנחפרו בשנות ה-60 וכוסו ופעולות שימור. בחפירות אלה נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ. עוד נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס (הנמצאות באתרן).

בשנת 2019 התברר במחקר ארכיאולוגי חדש, שכדי חרס רבים שנחפרו בעבר בשקמונה מכילים שרידי צבע הארגמן, שהופק מחלזונות ימיים. לכן משערים כיום החוקרים שבתקופה הישראלית שימש היישוב בתל (שהשתרע אז על כחמישה דונמים) כמפעל להפקת צבע הארגמן. פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה מוסיפה בעניין זה מידע מרתק: "אריגים צבועי ארגמן ותכלת (וכל הגוונים שביניהם) היו מהחומרים היוקרתיים ביותר בעולם העתיק. רק זהב וכסף עלו עליהם. הפקת הצבעים מהחלזונות הימיים, הארגמונים (Murex), הייתה סוד שמור ביותר. כדי לצבוע קילוגרם אחד של צמר נדרש לאסוף 10,000 חלזונות! והצבע לא דהה מעולם. בזכות יוקרתו של הצבע הוא הפך סמל דתי – בעיקר ביהדות ובנצרות, שבהן חשיבות הצבעים עצומה – וסמל של עושר וכוח בתרבות המערבית כולה. ביהדות שימשו התכלת והארגמן במשכן ארון הברית, בבית המקדש וכידוע במצוות פתיל התכלת בטלית. את ישו הנוצרי עטפו החיילים הרומאים בבגד ארגמן לפני הצליבה, ומאז הפך הארגמן אחד מסמליו של ישו וסמל קיסרי. בקיסרות הביזנטית הוצא להורג כל מי שהעז לעטות ארגמן מלבד הקיסר. האפיפיור לובש ארגמן וכך גם שליטים אחרים במערב. הקטיפה בכתר המלכותי של אנגליה, למשל, צבעה ארגמן. תל שקמונה הוא המקום היחיד בעולם שבו אפשר לראות תכלת וארגמן שיוצרו בתקופת המקרא, בימי ממלכת ישראל. ההפקה כאן הייתה בהיקף תעשייתי. יש סבירות גבוהה ששקמונה סיפקה אריגים צבועי תכלת וארגמן למקדש שלמה בירושלים. לכן חשיבותו של המקום יחידאית."

מאת Meronim - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=27171841

מול תל שקמונה (ממזרח לכביש החוף) נמצאות מערות שקמונה, אתר הקבורה העתיק של העיר. המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי.

הצמחייה על התל – שיחי אלת המסטיק, חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד – מושפעת מרסס הים. עוד גדל עליו צמח נדיר מאוד בישראל – מחרוזת קשתית, ממשפחת המצליבים.

הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח לשמורת חוף וים שקמונה, ואורכו הכולל כ-1.5 ק"מ.

בחיפה 2030 הכינו פרוגרמה הבוחנת את הפוטנציאל התיירותי של האתר. נפתלי התבסס על פרוגרמה שהכין האדריכל גיורא סולר, המאפיינת את ההיבטים הארכיאולוגיים ואת הממצאים המרכזיים שיש לאתר להציע. במסגרת העבודה בחן נפתלי את הפוטנציאל של האתר עצמו בהתייחס לתכניות הפיתוח התיירותי, ועל סמך זה הוסכם על שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועיריית חיפה שבמהלכו ייעשו עבודות חשיפה ופיתוח של האתר ולאחר מכן תותר כניסה חופשית של הציבור. בשלב הראשון ייחשפו מספר מבנים חשובים הנמצאים בתל, יוסדרו שבילי גישה ופינות ישיבה, מצפור לצילום ושירותים נוספים לרווחת הציבור. 

תל שקמונה נמצא על רצף מדהים של ערי נמל חשובות בהיסטוריה של ישראל: עתלית, תל דור, נמל הדיג ג'אסר א זרקא וקיסריה. לקרבה הגיאוגרפית ביניהן – 10-8 ק"מ מעיר נמל אחת לאחרת – יש פוטנציאל של יצירת רצף ייחודי, שישמש את חיפה ואת חוף הכרמל לקידום התיירות באזור.

עוד סיפורים

קבלו את המגזין חיפה 2030 לתיבת הדואר שלכם עכשיו

לאן חיפה הולכת בעשור הזה? רוצים לדעת באמת? מוזמנים להכניס את האימייל שלכם, לקבל את המגזין של חיפה 2030 ולקרוא על החזון, על תכניות העבודה שבקנה ועל עבודות ההתחדשות שממש עכשיו כבר בעיצומן.

כל הזכויות שמורות לעיריית חיפה 2021 - 2022

דילוג לתוכן