פרויקט CONSIDER הוא פרויקט של שיתוף פעולה עולמי בין מדינות, שזכה למימון האיחוד האירופי מתוך עשרות פרויקטים שהתמודדו במסגרת קול קורא בתכנית Horizon 2020 היוקרתית של האיחוד. עניינו פיתוח וניהול בר קיימא של מבני תעשייה לרווחת תושבי הערים שהוא נערך בהן. במהלך הפרויקט, שיימשך ארבע שנים, יתארחו אנשי המקצוע מהארגונים השונים אצל חבריהם מהארגונים העמיתים כדי ללמוד, להתנסות ולהציע את התרומה המקצועית שלהם לקידום פרויקטים של מורשת תעשייתית בערים המארחות (מטעם חיפה אמורים להשתתף נציגי חיפה 2030, מִנְהל ההנדסה ומחלקת השימור, העוסקים בתחום ההתחדשות העירונית). למורשת תעשייתית יש משמעות כלכלית וחברתית בתהליך הדה-תיעוש של עיר כמו חיפה, המשופעת במבני תעשייה שהתרוקנו זה מכבר, ובמסגרת הפרויקט מבקשות הערים השותפות למצוא את השילוב המיטבי בין פיתוח כלכלי לבין שימור ולפתח, באמצעות לימוד משותף, מודל בר קיימא של התאמת מבני תעשייה, שאינם משמשים עוד בייעודם המקורי, לשימושה של הקהילה המקומית כמשאב לחיזוק זהויות קולקטיביות, שיפור הנוף העירוני, קידום פתרונות ידידותיים לסביבה ותרומה לכלכלה העירונית ולעתיד בר קיימא בעיר.
המדינות המשתתפות:
- טורקיה – אוניברסיטת Kadir Has ומספר עיריות באיסטנבול;
- ישראל – האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ועיריית חיפה;
- אנגליה – אוניברסיטת ניו קאסל, עיריית ניו קאסל והמועצה לשימור אתרים;
- אוסטריה – Central European University והמועצה אוסטרית להתחדשות עירונית (Eutropian);
- גרמניה – אוניברסיטת RUB והמרכז להתחדשות עירונית זולבראיין;
- סין – אוניברסיטת הואן.
יעדי המחקר של הפרויקט:
- לייצר שפה גלובלית משותפת לבחינת אתרי מורשת תעשייתית ולזיהוי קריטריונים לשימור ותכונות של מורשת תעשייתית ספציפית למגזרים שונים.
- לחקור את ההיסטוריה של האתרים כדי לזהות את גורמי העניין המרכזיים בהם כדי למקסם את התועלת מהם.
- לחקור ממשל-כולל ומודלים של השתתפות ככלי לשילוב רעיון המורשת התעשייתית בחברה ובקהילה.
- לחזק את השותפות המקומית ואת שיתוף הפעולה הבינלאומי בעידן של ריחוק חברתי וד-גלובליזציה, כדי לשפר את שיתוף הידע ורכישת מיומנויות חדשות הנוגעות למחקר חדש ומתקדם.
החדשנות של הפרויקט (בתכלולה של לימור שמיר, הממונה על פרויקטים וקידום משאבים בינלאומיים במנהל הכספים בעיריית חיפה, ובניהול חיפה 2030) היא בגישתו הכוללת לבעיה (אזורית, מגזרית, תוך התחשבות בהיבטים מגדריים), וגולת הכותרת שלו היא חילופי ידע, טכנולוגיה ועבודה. שיתוף פעולה חדשני זה ינוהל באמצעות נטוורקינג, סדנאות, סאמרסקול, סמינרים מקוונים וכנס סיום. חילופי הידע מבוססים על המשולש אקדמיה (אוניברסיטאות), קובעי מדיניות (עיריות) ואנשי מקצוע שיתרמו הן בזיהוי בעיות והן בפיתוח קווים מנחים לשיפורן.
שותפה פעילה לפרויקט בארץ היא האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. בתכנית ללימודי עיצוב אורבני בהנחייתו של אלון שריג עבדו הסטודנטים במהלך שנת הלימודים 2021 על תכניות לשינוי אזורי תעשייה לאזורים אורבניים. להלן דוגמאות משני פרויקטים:
חוף שמן – הפרויקט של דניאלה גרמי ומשה דגבר
"האסטרטגיה שלנו היא שחרור השטח התעשייתי של הנמל לציבור. צד אחד של המסוף מתפקד כמרחב ציבורי, והצד השני כאזור תפעול של הנמל. הרעיון הוא לחבר בין קני המידה השונים של תעשייה, נמל ואנשים, לשלב את משאבי האתר, השומרים על ייחודו – השטחים, המבנים, המתקנים התעשייתיים והים – וליצור חיבורים ביניהם דרך תכנון חדש. צירים ראשיים חוצים את האתר ומשמשים כאזור תפעולי של תחבורה: משאיות להעמסה ופריקה ולרכבים פרטיים. בין הצירים האלה האתר ייועד רק להולכי רגל המבקרים בו, ושביל רחב יתווה את הדרך מאזור מפעל שמן הישן, המשמש כמתחם ייצור, צריכה ופנאי, לקצה הנמל שבו יוקם אודיטוריום חיצוני להופעות. עקרונות התוכנית הם שימור התעשייה והמבנים הקיימים בעזרת ארגון מרחב ייצור הנמצא ביחסי גומלין עם מרחב ציבורי. על הרציף מתרחשות הפרוגרמות הציבוריות; דק עץ מוגבה מלווה את מסוף הבטון ומכתיב את המסלול לאמפי בקצה האתר דרך בריכות, מרחב רחצה, ספורט ופנאי. מצדו האחד של המסלול הנוף של הים, ומצידו האחר נוף המכולות.
הפועל חיפה – הפרויקט של טאי וגיא
בפרויקט שלנו, הפועל חיפה, תכננו קמפוס מגורים חדש בחוף שמן בחיפה המייצר חיבור בין קהילת הסטודנטים בעיר לבין התעשייה המקומית וקהילת הפועלים בעיר. על מנת להבין את התהליך שעברה חיפה, שהביא לביסוס התעשייה בחלקו התחתון של ההר וניתוקו ממרחב המגורים, חזרנו אחורה לתהליכים רחבים יותר שהתרחשו בארץ והחלו בשנת 1905, בתקופת שלטון האימפריה העות'מנית בארץ ישראל, כאשר הוקם קו הרכבת החיז׳אזית שחיבר בין דמשק לבין העיר אל-מדינה.
לאחר סקירה היסטורית והבנת התהליך שעברה חיפה מעצם היותה נקודה אסטרטגית, הן מבחינת שליטי האזור במרוצת השנים והן בשל צירי השינוע הרבים שהשפיעו על המסחר והתעשייה בארץ ומעבר לים, עסקנו בניסיון להבין מהו השימוש המיטבי במפרץ חיפה כיום.
ראינו הזדמנות לתכנן מרחב המייצר אפשרות לגשר בין שתי אוכלוסיות שונות ובין אזור התעשייה לאזור המגורים בחיפה, כשבבסיס המחשבה שלנו הייתה ההכרה באוכלוסיית הסטודנטים ככוח המפיח חיים במרחבים עירוניים שונים.
המרחב החדש יהיה קמפוס עובדים ושכונת מגורים השזורה בין מבני התעשייה של חוף שמן. מרחב זה יהיה בבעלות עירונית, כך שהמגורים בו יהיו בהשכרה ובחכירה. אל הקמפוס החדש יעברו שלוחות של האקדמיות השונות. הקהילה בקמפוס תהיה קהילה הטרוגנית המורכבת מאוכלוסיית הסטודנטים בעיר וכן ממשפחות הפועלים של מפעלי חוף שמן.
לשם כך ניסינו ליצור גיוון מבני, טיפולוגי ופרוגרמתי ברחבי היחידות השונות בקמפוס ללא הגדרת ה-Zoning של פרוגרמה מסוימת, אלא ההפך – באמצעות העצמת ה .De-Zoning-בדרך זו ביקשנו ליצור חיבורים חדשים ונכונים יותר במרחב בין פרוגרמות שונות, שישלבו מגורים, לימודים, תעשייה, תרבות ובילוי .
אנחנו מאמינים שכיום, בד בבד עם ההתפתחות במרחב העירוני של העיר חיפה, ניתן וחיוני לקדם את התפתחות מרחב התעשייה שלה באזור חוף שמן ולחבר את ההר עם הים לכדי רצף מיטיב עם התושבים, עם העיר וכלכלתה ועם התיירים הרבים הפוקדים אותה.
