סביבה, טבע עירוני וחברה
שינוי האקלים הפך אחד האתגרים העולמיים המרכזיים. בשנים האחרונות אנו עדים למפגעי מזג אוויר שאינם עוד אפיזודה חולפת, אלא אירועים המתרגשים עלינו חדשות לבקרים, בכל פעם בעוצמה גדולה יותר: שיטפונות, הצפות, שינויים במפלס פני הים ובטמפרטורת המים, גלי חום מתמשכים במקומות רבים בעולם שלא חוו זאת בעבר ואינם ערוכים לכך מבחינת התשתיות העירוניות ומוכנות האוכלוסייה. תופעות אלה עלולות לחולל פגיעה מרחיקת לכת ברווחת האדם ובטבע: עלייה בצריכת מים ואנרגיה, תחלואה ותמותה, ירידה בזמינות מזון, פגיעה במגוון הביולוגי ועוד. ברמה העולמית אמנם נעשים מאמצים לצמצם את השלכות ההתחממות הגלובלית – כבר ב-2009, בוועידת האקלים בקופנהאגן, סומנה שנת 2020 כיעד לצמצום פליטות גזי חממה והורדת ההתחממות לפחות בשתי מעלות צלזיוס – אבל מנהיגים רבים טרם הבינו את עומק התהום שצועדים אליה. הנהגות הערים בעולם כולו, לרבות חיפה, זיהו את ההשלכות האפשריות של תופעות האקלים הקיצוניות על רווחת התושבים ועל איכות חייהם והחלו להיערך לקראתן.
רקע
שינוי האקלים הפך אחד האתגרים העולמיים המרכזיים. בשנים האחרונות אנו עדים למפגעי מזג אוויר שאינם עוד אפיזודה חולפת, אלא אירועים המתרגשים עלינו חדשות לבקרים, בכל פעם בעוצמה גדולה יותר: שיטפונות, הצפות, שינויים במפלס פני הים ובטמפרטורת המים, גלי חום מתמשכים במקומות רבים בעולם שלא חוו זאת בעבר ואינם ערוכים לכך מבחינת התשתיות העירוניות ומוכנות האוכלוסייה. תופעות אלה עלולות לחולל פגיעה מרחיקת לכת ברווחת האדם ובטבע: עלייה בצריכת מים ואנרגיה, תחלואה ותמותה, ירידה בזמינות מזון, פגיעה במגוון הביולוגי ועוד. ברמה העולמית אמנם נעשים מאמצים לצמצם את השלכות ההתחממות הגלובלית – כבר ב-2009, בוועידת האקלים בקופנהאגן, סומנה שנת 2020 כיעד לצמצום פליטות גזי חממה והורדת ההתחממות לפחות בשתי מעלות צלזיוס – אבל מנהיגים רבים טרם הבינו את עומק התהום שצועדים אליה. הנהגות הערים בעולם כולו, לרבות חיפה, זיהו את ההשלכות האפשריות של תופעות האקלים הקיצוניות על רווחת התושבים ועל איכות חייהם והחלו להיערך לקראתן.
חוסן עירוני כגישה להתמודדות עם מצבי משבר
אירועי משבר מתמשכים, כדוגמת משבר הקורונה שהעולם מתמודד עימו מזה שנה וחצי, מדגישים את הצורך בבניית חוסן עירוני וחברתי. מקווים אמנם ומשקיעים אינספור מאמצים בהיחלצות ממשבר הקורונה, אבל משבר האקלים הוא משבר בהיקף אחר לגמרי, משבר המאיים לשנות את פניה של האנושות. על פי מסמך של האו"ם (UN Habitat, City Resilience Profiling Tool) חוסן עירוני מוגדר כ"יכולת הסבירה של כל מערכת עירונית, יחד עם תושביה, לשמר רציפות תפקודית חרף זעזועים ולחצים ותוך הסתגלות חיובית ושינוי לקראת המשך בר-קיימא". החוסן העירוני נוגע למערכות חברתיות, לקיימות אקולוגית, לכלכלת העיר, ליכולת התאוששות מאסונות ולביטחון עירוני. ועל כן בבואנו לבנות תכנית היערכות אקלימית, עליה לקחת בחשבון את חוסן העיר והתושבים ולהציב את התושבים במרכז ההתארגנות וההתאמות. בישראל למודת מצבי המשבר הנובעים ממלחמות, מלחימה מתמשכת ומטרור, קמו חוקרים שונים שעסקו בחקר החוסן ובפיתוח מודלים ליצירת חוסן אישי וקהילתי. אחד הידועים והמוכרים בהם הוא פרופ' מולי להד, חוקר בעל שם עולמי, העוסק מזה מספר עשורים בקידום הידע והפרקטיקה של החוסן האנושי הנדרש בהתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר אישיים, קהילתיים ולאומיים. המודל שפיתח, מודל החוסן הרב ממדי, מתמקד בחוסן ובעוצמות שניתן לגלות בעת משבר, ולא בחולשות, בקשיים ובנזקים. אירועי קיצון אקלימיים נופלים בקטגוריה של מצבי משבר לאומיים, ויש לא מעט חוקרים כיום, בפרט במוסדות האקדמיים בחיפה, העוסקים בחקר התמודדותן של ערים עם אסונות טבע, היערכותן והכנת תושביהן למצבי אסון ובונים מודלים מעשיים (למשל פרופ' דברה שמואלי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה). נוכל לרתום את גופי הידע הקיימים והמתגבשים בארץ ובעיר חיפה לבניית דרכי התמודדות עירוניות.
שינויי האקלים ומשבר הקורונה
כשההתחממות הגלובלית מאיימת על שלומנו ועל שלום העולם, מוטל עלינו, כפרטים וכקולקטיב, למצוא דרכים להתמודד עימה ועם השפעותיה על איכות החיים שלנו. אחת הדרכים הזמינות היא שימור וטיפוח הטבע העירוני הסובב אותנו וצמצום הנזק שאנו מסיבים לו במתכוון או שלא במתכוון. יירוּק המרחב הציבורי והפרטי קיבל משנה תוקף עם פרוץ מגפת הקורונה שכפתה על רבים מאיתנו להישאר ספונים בביתנו, במיוחד בני הגיל השלישי והסובלים מגורמי סיכון ומחלות רקע. בגל הראשון של המגפה פקדו את הטבע העירוני בקרבת הבית מבקרים רבים שעד אז הדירו רגליו ממנו. רבים אף הפכו לגננים ולחקלאים חובבים, החלו לגדל במרפסות או בחצרות הבתים חלק מהתוצרת הביתית והעלו את הביקוש למוצרי צריכה מתחום הגינון הביתי. מעבר לתרומתו לבריאות הנפשית, הגינון הביתי תורם לצריכת מזון בריא ולשיפור אורחות החיים של אלה העוסקים בו. בגלל מאפייני המגפה, חובת השמירה על ריחוק חברתי, הסגרים הממושכים ומגבלות התנועה בדרכים, זימנה לנו הקורונה באורח פרדוקסלי אפשרות לשמור על הסביבה ולצרוך פחות אנרגיה: פחת השימוש ברכב פרטי, ומדדי זיהום האוויר ירדו בהתאם, הטבע פרח כפי שלא פרח שנים, וגברה תנועת הולכי הרגל ורוכבי האופניים במרחב הציבורי. ניתן למנף זאת כדרכי התמודדות ומענים לאתגרים ששינויי האקלים מזמנים לנו.
פעילות העיר חיפה בזירה הבינלאומית
הנהגת העיר חיפה שואפת להצטרף לבירות העולם, לחלוק ידע ולכונן שיתופי פעולה אופרטיביים. בדצמבר 2020 הצטרפנו לאמנת פריז, וביולי 2021 להצהרת טבע עירוני לערים ירוקות ובנות קיימא של ארגון ה-40C – ארגון בינלאומי המונה כ-100 ערים מרכזיות ברחבי העולם. בהצטרפות להצהרה התחייבה חיפה בין השאר להפחית פליטות בשלבים עד 2030 ו-2050, לשמר ולהעצים את הטבע העירוני באמצעות שמירה על המרחבים הירוקים ופיתוחם (תכנית אב לוואדיות, תכנית אב לעצים, מיפוי ערכיות שטחים פתוחים ועוד), לצד פיתוח אמצעי תחבורה מקיימת, המעודדת הליכה ומפחיתה את זיהום האוויר שמייצרים כלי הרכב (שילוב רכבים חשמליים – פרטי וציבורי, תכנית אב לדרגנועים, פיתוח שבילי אופניים).
גם חיפה על המפה – היערכות חיפה בזירה המקומית
במשרדי הממשלה מתנהלים תהליכים רלוונטיים והוכנו מסמכי מדיניות ישימים המהווים תשתית ללמידה ולעקרונות פעולה. לפני שנתיים אישרה ממשלת ישראל החלטה על "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים", ובעקבותיה הוקמה מנהלת היערכות לשינויי האקלים. בתוכה הוקמה ועדת משנה לשלטון מקומי שתפקידה לסייע לרשויות המקומיות, בין היתר בהכנת תכנית פעולה להיערכות לשינויי האקלים, ברית ערים לאיכות חיים וסביבה, שגם חיפה חברה בה.
חיפה חברה מזה שלושה עשורים ויותר ברשת ערים בריאות בישראל ומקדמת את תפיסת העיר הבריאה, ובשנתיים האחרונות את המיזם אפשרי בריא בעיר בשיתוף משרד הבריאות. מטרת המיזם היא להנחיל לתושבים בכל המגזרים וקבוצות הגיל אורח חיים בריא, פעיל ומקיים. הוא כולל תכניות מתמשכות העוסקות בנושאים, כמו עידוד לתזונה נכונה ובת קיימא, חקלאות מקומית ופיתוח יכולות להזנה עצמית, צמצום צריכה ומִחזוּר, פעילות גופנית במרחב הציבורי, הפגה ובריאות הנפש, קידום בריאות בקרב קהילות הפועלות בטבע העירוני (גינות קהילתיות, גגות ירוקים וכלל מרחבי הטבע בעיר). בימים אלה שוקדת מירב קובריגרו, מקדמת הבריאות העירונית, על תכניות בשותפויות מגוונות ורחבות עם מנהלת הורים חיפה, המחלקה לעבודה קהילתית באגף הרווחה, המחלקה לתרבות תורנית, רשות הספורט ועוד. תכניות אלה עתידות לצאת לפועל כבר בשנה זו.
בסוף 2020 הצטרפה העיר למאיץ ההיערכות לשינויי האקלים שמובילים משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והפנים, המסייע לגבש ולבנות תכניות פעולה בעניין זה, תוך זיהוי המאפיינים הייחודיים לכל עיר (תשתיות, תושבים, טבע בעיר). כעת עמלים אנשי היחידה הסביבתית במנהל ההנדסה על הקמת צוותים של חוסן עירוני – קהילה וחינוך, מניעת שריפות ותגובה בעת חירום, התייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת, מרחב עירוני וטבע עירוני, קירור עירוני וניהול מים.
חזון
ברוח כל הנסקר לעיל ועל מנת להיערך לשינויי האקלים בצורה מושכלת ומותאמת לצורכי העיר, הותווה חזון לתכנית האקלימית העירונית: לטפל באופן פרואקטיבי באתגרי האקלים מתוך הכרה באחריותנו להידרדרות הסביבה ובמחויבותנו כחברה לפעול לשינוי המצב ולפיתוח בר קיימא, העונה על צורכי ההווה בלי להתפשר על יכולת דורות העתיד לספק את צורכיהם (דוח ברוטלנד, 1987). בדרך זאת להכין את חיפה למשבר האקלים העולמי, להפוך אותה לעיר משגשגת ובריאה עם איכות חיים גבוהה, המועצמת מנכסי הטבע והמגוון האקולוגי העשיר, ולהמשיך לבנותה לטובת הדורות הבאים.
מטרות
כדי להיערך לשינויי האקלים נדרש לרכז מאמץ כלל עירוני בשיתוף גורמי המקצוע העירוניים. היחידה האסטרטגית חיפה 2030 מלווה את היחידה הסביבתית בבניית תכנית האקלים, הכוללת נושאים כגון היערכות עירונית למצבי חירום אקלימיים, מניעת שריפות, הצפות, טבע עירוני, שיקומו וחיבורו לקהילה, התייעלות אנרגטית. שיתוף הפעולה בין שתי היחידות בא לידי ביטוי גם בתכלול התהליך העירוני במנהלים השונים, בהבאת ידע אקדמי ופרקטי, כמו גם מומחים, וביישום התכנית.
חוסן עירוני וקהילתי הוא אחד מעמודי התווך של התמודדות עם מצבי משבר בכלל, ובפרט אסונות טבע שכבר מתרגשים עלינו (אירועי חום קיצוניים, שיטפונות והצפות, שריפות). כדי להיערך לניהול משברים ואסונות אקלימיים ולטפל במוקדי פורענות פוטנציאליים, יש לתכלל תהליך עירוני לפיתוח תכניות להכנת התושבים למצבים אלה ולכונן מנגנונים עירוניים תומכים, בשיתוף המִנהלים העירוניים הרלוונטיים.
- חיפה בורכה במשאבי טבע רבים ומגוונים, ועלינו לוודא מטפלים בהם, מפקחים עליהם ומפתחים אותם לרווחת התושבים. על כן תעסוק תכנית האקלים באלה:
- בצמחייה הסובבת עיר ובחיבור העיר לטבע – שיקום הטבע ומניעת שריפות, פיקוח ותחזוקה של ואדיות חיפה.
- בצמחייה בעיר שתסייע לצמצם את אי החום העירוני, להוריד את הטמפרטורה שלה בקיץ ולהתמודד עם שינויי האקלים – עיבוי ונטיעת עצים, הצללת המרחב הציבורי באמצעות פארקים עירוניים, הקמת גינות קהילתיות, פיתוח והטמעת מיזמי חקלאות עירונית (גגות ירוקים, גינון במרחבים ביתיים).
- בהעשרת המגוון הביולוגי בעיר – מגוון ביולוגי עשיר הוא פועל יוצא של טיפול נכון בטבע העירוני, העשרה וחיבור העיר לטבע באמצעות תכנון עירוני נכון, נטיעת שפע צמחייה מקומית, הקמת גגות חיים, עידוד הדבוראות (לדבורים יש חשיבות חיונית) ועוד פעולות כיוצא באלה המשקמות את מחזור החיים הטבעי.
תיקבע ותיאכף מדיניות עירונית בנוגע לשימוש בחומרי בנייה, לניהול מִחזוּר המים, לשימוש באנרגיה סולרית ולצמצום עוני אנרגטי.
הוקמה ועדה העוסקת בניהול מי נגר וניקוז למניעת הצפות כאחד מנושאי הליבה בתכנית האקלים. הצפות ושיטפונות הם לא עניין של מה בכך, וחווינו בישראל מצבים שבהם נגבו חיי אדם בשל טיפול לא הולם בתשתיות. שינויי האקלים מביאים עימם אירועי גשם קיצוניים יותר ועתירי משקעים. גם דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2021 בנוגע להיערכות ישראל והרשויות המקומיות לסכנת הצפות ושיטפונות בחודשי החורף הצביע על ליקויים רבים בהיערכות הלאומית לאירועים אלה, והמליץ להכין תכניות אב מעודכנות לניקוז, לתרגול מערכי החירום ולהתמודדות עם אירועי מזג אוויר חריגים בכלל. על כן ניהול מי נגר וניקוז למניעת הצפות הוא אחד מנושאי הליבה בתכנית האקלים.
הטיפול בפסולת בעיר ישלב פינוי וטיפול לפי סוגי הפסולת וחינוך למודעות סביבתית, לצמצום שימוש בכלים חד פעמיים (בפרט בחופים שאנחנו משופעים בהם), לצמצום פסולת ובזבוז מזון. בין היתר נעסוק בהטמעת טכנולוגיות חדשות של ניהול פסולת עירונית, בחינוך לניקיון סביבתי, בהצבת קומפוסטרים במקומות מוגדרים ובאמנת שירות פינוי הפסולת הניתן לציבור.
תכנית עבודה
מטרה | משימות עיקריות | לוח זמנים | סטטוס ביצוע |
הצטרפות למאבק העולמי בזירה הבינלאומית | הצטרפות לאמנת פריז; | דצמבר 2020 יוני-יולי 2021 | בוצע |
פעילות בזירה הלאומית לקידום בריאות וקיימות בעיר | קידום אורח חיים בריא ומקיים של תושבי העיר, לאור חזון ראש העיר, למידה ובניית תכניות עבודה, בהתבסס על גופי ידע מקצועיים בארץ ובעולם (ארגון הבריאות העולמי, רשת ערים בריאות) | במהלך שנת 2021 | יש תכנית עבודה לקידום בריאות, בשיתוף עם הגורמים העירוניים, רשת ערים בריאות ומשרדי ממשלה רלוונטיים. התכנית עוסקת בהדרכה לאורח חיים בריא, פעיל ומקיים בעיר על רצף הגיל ובהטמעתו |
היערכות להתחממות הגלובלית | הכנת תכנית אב עירונית בשיתוף הגורמים העירוניים להתמודדות עם שינויי האקלים במגוון היבטים (טבע עירוני, ייעור, חופים, שריפות, הצפות ועוד) | סוף שנת 2021 | בביצוע. נקבעו צוותי עבודה בהשתתפות נציג חיפה 2030 |
מיסוד חוסן עירוני וקהילתי | בניית תכנית להתמודדות עם מצבי משבר אקלימיים וליצירת חוסן עירוני וקהילתי – מיפוי אזורי וגורמי הסיכון והדרכת תושבים | בביצוע. עד סוף שנת 2021
| – הוקם צוות בשיתוף היחידה הסביבתית, הממפה ומגדיר פתרונות חינוכיים וקהילתיים לחוסן עירוני – נבנו תכניות הדרכה לקהילה ולמערכת החינוך העירונית בעניין משבר האקלים, חשיבות השטחים הירוקים וחקלאות בת קיימא.
|
טבע עירוני | תכנית אב לעצים | בביצוע: נטיעות מיידיות.
| תכנית הייעור עירונית תיקבע לאור סקר שבו ייבחן מלאי העצים העירוני. הסקר יכלול את מיקום העצים, מינם, גודלם, מצבם, הצורך בטיפול, בטיחות ועוד. במסגרת מיפוי פערים יינטעו עצים בטווח המיידי; יעד שנתי: כ-500 עצים. |
| תכנית אב לפיקוח על ואדיות חיפה ותחזוקתם, פיתוח מערך פיקוח על פינוי פסולת מהוואדיות, שיקום תשתית הביוב והנגשת השבילים | בוצע. יוצג לאישור ולתקצוב | נכתבה תכנית אב ואושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. נבנתה תכנית תקציבית אופרטיבית לתקצוב וביצוע בידי מנהל התפעול.
|
| תכנית למניעת שריפות | תכנית רב שנתית | בביצוע; הוקם צוות שעוסק מניעת שריפות ותגובה בעת חירום. |
| גגות ירוקים – חיבור העיר לטבע, גגות חיים ועידוד דבוראות
| בוצע
| נכתב מסמך מדיניות הנוגע למבנים קיימים. על מבנה העירייה הוקמו שני גגות הדגמה, ומתוכננים נוספים. נעשתה עבודת חקר לסקירת מדיניות אסדרה ותמריצים בעולם ובארץ להקמת גגות ירוקים; כדי לעודד הקמת גגות נוספים (מבני ציבור ומבנים פרטיים), מתנהלת עבודה עם המחלקה המשפטית להסדרת מדיניות עירונית בנושא. |
| שיפור שטחים ציבוריים פתוחים ופארקים עירוניים |
| – מיפוי שטחים ירוקים בעיר – קידום פיתוח כיכרות בעיר
|
| מדיניות עירונית בנוגע לגינות קהילתיות |
| ינוסח מסמך אב בנוגע לתפיסת הגינות הקהילתיות כמרחב פעולה ירוק לטובת תושבי העיר ולמעורבות הגורמים העירוניים התומכים |
בנייה ירוקה | הטמעת תקן בנייה ירוקה בתכנון העירוני | בשוטף
| נערכות בשוטף הדרכות לרישוי על הבנייה, העוסקות בתקן בנייה ירוקה בכללותו. כל מבני הציבור וכל מיזמי ההתחדשות העירונית בחיפה ייבנו ויתנהלו על פי תקן 5281 לבנייה ירוקה. |
| גיבוש עקרונות וקידום אנרגיה מקיימת ברשות, החלפת תאורה לחסכונית | בביצוע
| הוקם צוות פעולה עירוני העוסק בהתייעלות אנרגטית. התאגיד העירוני יפה נוף עמל על הקמתן של מערכות סולאריות על גגות של 21 בתי ספר בעיר.
|
| צמצום פערים חברתיים הנובעים ממצוקות כלכליות ומעמדיות בהקשר של מאפייני האקלים – קושי במיזוג אוויר (חום/קור), תזונה לקויה ועוד | בביצוע | בטיפול צוות חוסן קהילה וחינוך |
ניהול מי נגר | הטמעת הטיפול בוויסות מי נגר ומניעת הצפות בפרויקטים של מנהלי ההנדסה והתפעול ובניית נוהלי חירום | בביצוע | מתכננים לשלב בתכנית האקלים תכנית לניהול מי נגר |
פסולת ומִחזוּר | ניהול נושא הפסולת העירוני | בביצוע בשיתוף יועץ טכנולוגיה | חיבור לטכנולוגיות חדשניות |
| חינוך לניקיון סביבתי, צמצום חד פעמי ובזבוז מזון, בחינת קומפוסטרים במקומות מוגדרים (גינות קהילתיות, בתי ספר) | בביצוע
| בניית מודל וסדנה לצמצום צריכה ולטיפול בפסולת לחניכי תנועות הנוער בעיר ולצוותים, בשיתוף אגף החינוך ומחלקת הנוער
|
| אמנת שירות העוסקת בפינוי פסולת (ימים, סדרים) |
| קודמה התקנת חוק עזר עירוני לצמצום שימוש בחד פעמי בחופים העירוניים |
פרויקטים (to do): | שותפים |
חקלאות אורבנית וגגות ירוקים | מנהל הנדסה, היחידה הסביבתית, מנהל השירות המשפטי, אגפי תפעול, רווחה, קהילה, חינוך, יועצי תכנון נופי, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה |
הדרכה והסברה – היערכות לשינויי אקלים וחקלאות עירונית | אגפי חינוך, רווחה, קהילה, תפעול והיחידה הסביבתית-האקולוגית העירונית |
ליווי הכנת תכנית אב להיערכות לשינויי אקלים | משרד האנרגיה, היחידה הסביבתית ומִנְהלים רלוונטיים |
תכנית עיר בריאה | רשת ערים בריאות, ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי, כלל מנהלי ואגפי העירייה |
מקורות
- אתר ערי ה-C40, https://www.c40.org/
- https://unhabitat.org/programme/city-resilience-profiling-programme אתר תכנית חוסן של האו"ם.
- פיתוח חוסן קהילתי וארגוני באמצעות מודל החוסן הרב-ממדי. יונתן זיגלמן, ד"ר מירי שחם, פרופ' מולי להד, ד"ר יהודה שחם. icspc.org
- החלטה 2494 של הממשלה – מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן, il/he/departments/policies/2015_dec2494
- שינויי אקלים, ישראל ופעילות לשינוי. שרון גל אור, מסע אחר, .masa.co.il
- אתר עיריית פריז https://www.paris.fr/
- אתר ה-CDP – cdp.net/en ,Carbon Disclosure Project .
- נייר עמדה בנושא גגות ירוקים, נערך בידי מירב קובריגרו, מנהלת תכניות חברתיות קהילתיות, לשכת רהע/מנהלת חיפה 2030, יולי 2020.
- אמצעי מדיניות לקידום הקמה של גגות ירוקים במרחב הפרטי והציבורי ברשויות מקומיות, סקירה והמלצות. המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בהזמנת עיריית חיפה, מאי 2021.
