קהילה

קהילה היא מארג היחסים שאדם טווה במרחב חייו, והיא משפיעה עמוקות על תחושת החִברוּת (סוציאליזציה) שלו,
על איכות חייו ועל המשמעות שהוא מוצא בהם. תהליכים גלובליים המעמידים במרכז את האינדיבידואל,
השפעות הקפיטליזם ושחיקת המבנים החברתיים המסורתיים הפכו את החיים בעיר המודרנית למנוכרים ובודדים על פי רוב.
ערים המטפחות באופן מקצועי את הקהילתיות ומערבות בעבודה העירונית השוטפת את התושבים זוכות בתושבים מעורבים יותר,
ששביעות רצונם מהשירות העירוני גבוהה יותר וזיקתם לשכונה ולעיר שהם חיים בה חזקה יותר. במסמך זה אנחנו מבקשים לנסח את החזון הקהילתי של העיר חיפה, לתאר את המצב הקיים ולהקיש ממנו על הפעולות הנדרשות במסגרת המשאבים העומדים לרשותנו,
כדי לצמצם את הפער. במרכזו עומדת כוונת העירייה לטפח את הקשרים הבלתי אמצעיים בין התושבים לבינה ובינם לבין עצמם,
ולהפוך אותם לשותפים בתהליכים העירוניים. אלה בהם המכירים לעומק את האיכויות הייחודיות של העיר הם אל שבחרו לקבוע אותה
כמרכז חייהם; בפעולה משותפת נכונה נוכל לעמוד על יתרונותיה היחסיים של חיפה, ויחד להפוך אותה לגרסה טובה הרבה יותר של עצמה.
בית » קהילה

רקע

קהילה היא מארג היחסים שאדם טווה במרחב חייו, והיא משפיעה עמוקות על תחושת החִברוּת (סוציאליזציה) שלו, על איכות חייו ועל המשמעות שהוא מוצא בהם. תהליכים גלובליים המעמידים במרכז את האינדיבידואל, לצד שחיקת המבנים החברתיים המסורתיים (המשפחה המורחבת והגרעינית, השבט, הכפר), הביאו ארגונים ומוסדות בעולם להכיר בהכרח להשקיע משאבים בארגון מחדש של המסגרות הקהילתיות או בבניית מסגרות מארגנות חדשות, על אחת כמה וכמה בעיר המודרנית, שהניכור בה גבוה מזה שביישובים קטנים. עירוב תושבים הוא הדרך שבה השלטון המקומי מזמין אותם לקחת חלק פעיל בעיצוב השירות העירוני שהם מקבלים. הם יכולים להיות מעורבים משלב התכנון ועד שלבי קבלת ההחלטות והביצוע, בכפוף להיקף המעורבות שמאפשרת הרשות ולרצונם שלהם. כבכל שירות שאנו מקבלים בעידן הדיגיטלי, לתושבים יש עניין להשפיע על עיצוב השירות שיקבלו תמורת התשלום שהם משלמים לרשות (הארנונה). ערים המטפחות באופן מקצועי את הקהילתיות ומערבות את התושבים בעבודה העירונית השוטפת זוכות בתושבים מעורבים יותר, ששביעות רצונם גבוהה יותר וזיקתם לשכונה ולעיר חזקה יותר.

במסמך זה אנחנו מבקשים לנסח את החזון הקהילתי של העיר חיפה, לתאר את המצב הקיים ולהקיש ממנו על הפעולות הנדרשות במסגרת המשאבים העומדים לרשותנו, כדי לצמצם את הפער. בעקבות שנים של הזנחה ותעדוף נמוך במערכת העירונית ניצב תחום הקהילה הרחק מאחור. אמנם אין במסמך זה או בעצם העסקת יועץ לענייני קהילה כדי למחוק פער זה, אבל זהו צעד ראשון מתבקש, כמובן. ערים בארץ ובעולם נמצאות בתחרות מתמדת על משאבים ותושבים ושיפור שביעות הרצון שלהם ממקום מגוריהם. הערים האטרקטיביות ביותר הן אלה המשכילות לטפח קהילתיות וזיקה מקומית ולאמץ תרבות ארגונית הרואה בתושב שותף. בכך הן מזמינות את התושב לשמש כסוכן שינוי בהצלחתה של העיר, והוא בתורו הופך למכפיל כוח במגמות החיוביות שהיא עוברת. מסמך זה מניח את היסודות של תרבות ארגונית שכזו במערכת העירונית ובעיר חיפה.

שיקוף מצב השדה הקהילתי כיום בעירייה ובעיר

בעירייה:

מבחינה ארגונית היסטורית תחום הקהילה נמצא בדירוג נמוך מאוד ודל בתקנים ובמשאבים. עד כה התנהל עולם הקהילה כמחלקה בלבד, המסונפת למִנהָל שעיקר עיסוקו היה בתחום התרבות. עד כה לא נקבעו נהלים ברורים לתמיכה העירונית מבחינת תקנים או תקציבי פעילות למרכזים קהילתיים, והמבנים הארגוניים המצויים בשטח שונים מאוד זה מזה. תחומי פעילות שונים, המרוכזים בדרך כלל באגף קהילה בעיריות אחיות, מפוזרים בעיר חיפה באגפים שונים של המערכת העירונית (חינוך, רווחה ועוד). בהשוואה לעיריות אחרות תקציבי הפעילות המוקצים לתחום מצומצמים מאוד בהיקפם ואינם מוסדרים כלל.

אף שברחבי העיר פזורים נכסים רבים, מצבם הפיזי ירוד, ברובם אין תפיסה מקצועית של ארגון קהילתי, והם משמשים בעיקר כחללים להפעלת חוגים. יתר על כן, רוב המרכזים פועלים לא במסגרת ארגונית היררכית ברורה, ומערכת היחסים השוטפת שלהם עם הגורם העירוני (בעירייה) אינה מוסדרת.

לנוכח התת-תקינה והרמה המקצועית הירודה בשטח, נערכו עד כה רק מעט תהליכי עירוב ושיתוף ציבור בעלי משקל. תהליכים אלה נזקקים לתשתית ארגונית קהילתית חזקה ויציבה, כדי להפיק תוצר בעל ערך, אחרת הם עלולים להזיק יותר מאשר להועיל.

לאחרונה הועלה תחום הקהילה בעירייה למעמד של אגף במסגרת מִנהָל שעובר תהליך ארגון מחדש, מִנהָל תקס"י, בשמו החדש, שיחלוש על תחומי התרבות, הקהילה והחברה, הספורט והים. במסגרת זו עובר האגף, בהובלת טלי גולדשטיין, מנהלת אגף קהילה, תהליכי מיסוד מרחיקי לכת – קביעת תקנים ואופיים, הקצאת תקציבים, עיצוב המבנה הארגוני שלו ומיפוי נכסי המבנים והשדות שבתחום אחריותו.

בעיר חיפה:

התארגנויות קהילתיות של תושבים, שהיו בעבר ברוב שכונות העיר, נשחקו, ובחלקן אף התפוגגו. להוציא מספר שכונות עם מבנים סטטוטוריים מוגדרים, המשמרים מעורבות או נציגות מאורגנת, כגון נווה שאנן, קריית חיים וחלקית גם הדר, ברוב המקרים אין התארגנות קהילתית מוסדרת ומוכרת. גם הזיקה ומסגרת החיים שהשכונות החיפאיות העניקו בעבר לתושביהן נחלשו בעשרות השנים האחרונות. בשכונות החדשות (רמת הנשיא, רמת פרס) מקבלת סוגיה זו משנה תוקף לנוכח העדר מסורות או התארגנויות קודמות.

חזון

תושב חיפה יחוש שהעירייה ושלוחותיה בשכונות הן כתובת לצרכיו ובית להגשמת רצונותיו וייקח חלק פעיל בעיצוב המציאות הקרובה לביתו. עיריית חיפה תייצר חוויית שירות חיובית, תעודד את תושביה בשכונות השונות לרקום יחסים בלתי אמצעיים בינם לבין עצמם ותמצה הזדמנויות להשפעה ולהתאמת שירותיה לצורכי הציבור על גווניו השונים, תוך טיפוח ייחודה של העיר

עקרונות מנחים

בנייה והסדרה מקצועית של אגף קהילה בהיבטי תקנון ותקצוב, גיבוש תפיסה ארגונית ומקצועית ומבנה היררכי כמהלך עיקרי וכתנאי לבניית נפח סביר של פעילות קהילתית בעיר חיפה. בטרם יוקם במערכת העירונית אגף מקצועי מתוקצב ומוסדר, המגובה באחיזת שטח קהילתית ובמבנה ארגוני, פוטנציאל הנזק של תהליכי שיתוף גבוה והיכולת לשמר כל פעילות שהיא בשכונות נמוכה. על כן שלב זה הוא תנאי לכל פעולה אחרת שנבקש ליזום בתחום הקהילה בעיר חיפה.

כדי שמרחבים גיאוגרפיים שונים יממשו את הפוטנציאל הקהילתי הטמון בהם, יש לעצב מרחב ציבורי שיאפשר זאת. תכניות לשינוי פיזי קצר מועד, כגון התכנית האסטרטגית של הדר, ותכניות שונות של עיצוב מחודש של המרחב הציבורי הן מקפצה לעידוד קהילתיות; כדי שימצו את הפוטנציאל שלהן במרחבי תחולתן, יש לאתר הזדמנויות לערב תושבים במימושן ולעודד תפיסות של עידוד קהילתיות במסגרת התכנון הפיזי עצמו של המרחבים הציבוריים השונים ולטפח זירות מפגש משמעותיות בחיי התושבים.

תהליכים משתפים מחייבים אחיזת שטח קהילתית איתנה, המסוגלת להחזיק אותם מתחילתם ועד סופם. בהעדר אחיזה כזאת, עלולים אינטרסנטים פוליטיים או גורמים ששיקוליהם זרים להשתלט על תהליכים אלה. כך במקום שיתחולל שיתוף תושבים נושא משמעות שיבנה אמון מחודש במערכת, התוצאה עלולה להיות התגברות החיכוכים, השתתפות מגמתית ואכזבות בקרב התושבים המעורבים. במסגרת שנת הפעילות הקרובה נבקש לחנוך את פעולות השיתוף האלה:

מימוש תקציב משתף בשכונה בודדת וכפעולה אינטגרלית במסגרת תכנית רחבת היקף (בת גלים);

הטמעת תפיסות בסיסיות של עירוב תושבים במסגרת תכנית רב תחומית עירונית רחבה – התכנית האסטרטגית של הדר;

תהליכים מאפשרים במסגרת פעילות מתוכננת של המערכת העירונית, כגון הקמת המרכז בשכונת נווה פז.

לאור ההבנה שכבר היום מתנהלת בשטח פעילות מגוונת בהובלת גורמים עירוניים שונים, יש לחתור להטמעת תפיסות מקצועיות של ארגון ובינוי קהילה ולהחלתן בעבודה הקהילתית השוטפת בשכונות. בפועל יש להנחיל תפיסות אלה לצוותים המקצועיים ולשפר את אופן המדידה והבקרה שלהם, כך שימצו את הפוטנציאל הטמון בכל פעילות. להלן דוגמאות לתפיסות מקצועיות מוכוונות בינוי וארגון קהילה, שאימצו תכניות עירוניות המתנהלות בשטח בתחומים השונים:

ארגון רשתות עסקים – מיזם שמוביל יועץ הכלכלה והעסקים סבטיאן ולרשטיין מחיפה 2030, ותכליתו לגבש קהילות של עסקים קטנים ובינוניים במתחמים מסחריים שונים ברחבי העיר. הפרקטיקה המקצועית הנדרשת למיזם היא פרקטיקת ארגון קהילתי, וחיבורו השוטף לגורמים הקהילתיים בשטח הכרחי.

אצלנו בשכונה – מיזם בשני שלבים בהובלת מנהַל שירות לתושב בראשות יוסי כהן. השלב הראשון מוקדש להעלאת רמת התפעול בשכונה ספציפית והשני מטפח ועדי בתים לטובת שיפור נראות ותחזוקה בשטחים הפרטיים הפתוחים בשכונות. בשני השלבים יש לחבר את גורמי הקהילה בשטח לטובת שיפור שיתוף הפעולה בין המערכת העירונית לתושב הבודד בשכונה.

פעילות ספורט בשכונות – כבר היום מתקיימות בעיר ובשכונותיה פעילויות ספורט רבות, בעלות אופי קהילתי בעיקר. יש למפות אותן ולזהות את נקודות הממשק בין אגף קהילה ושלוחותיו ולחברן לפעילות הקהילתית המתנהלת בתא השטח, להתאים הכשרה קהילתית רלוונטית ולהסדיר שיטות הערכה ומדידה של הצלחה. הגורם המוביל הוא אגף הספורט, אך בהיבטי הקהילה והחיבור לפעילות בשטח הוא נעזר בהנחיה המקצועית של אגף קהילה.

תכנית תרבות קהילתית בשכונות – לאור התחדשות אגף תרבות יש לאפיין את מתווה פעילות התרבות בשכונות ואת הקשר השוטף בין האגפים הרלוונטיים, כך שאגף תרבות מציע ליווי של אנשי מקצוע בתחומי התרבות וההפקה, בעוד אגף קהילה דואג לחיבור לפעילות בשטח ולחיי השכונה השוטפים.

תכנית עיצוב מחדש של המרחב הציבורי – דוגמאות מהזמן האחרון הן רחוב ח'טיב ומתחם סירקין. יש לחבר לתהליך הקהילתי הספציפי, המתנהל בכל שכונה, מהלכי עירוניות טקטית ועיצוב מחדש של המרחב הציבורי, המתוכננים בשכונות שונות ברחבי העיר, ולוודא שהתכנון והביצוע תומכים בצרכים בשטח, כפי שביטאו אותם המשתמשים המיועדים, ושההתנהלות השוטפת משתפת גורמים רלוונטיים מתחום הקהילה.

כבר היום פועלות בעיר קבוצות שונות, גיאוגרפיות או תחומיות, אך הקשר שלהן עם המערכת העירונית רופף. מתוכן יש לאתר את אלה היכולות להיות מכפיל כוח, כלומר להעצים ולחזק את היתרונות היחסיים של העיר, ולתת להן מעטפת עירונית. זו תוכל להאיץ את תהליכי חידוד יתרונותיה היחסיים של העיר ולספק תמורות גבוהות בתשומות נמוכות יחסית. להלן קבוצות שניתן לכלול במיזם זה:

גינות קהילתיות וקהילות הטבע העירוני השונות הפועלות בעיר;

קהילות שהתקבצו סביב עולמות השיט, הגלישה והים;

קבוצות שימור והיסטוריה חיפאית;

רשתות המתארגנות סביב יזמות וטכנולוגיה מתקדמת;

רשתות של עסקים בתחומי התיירות המקומית שהצלחת העיר הצלחתן.

מכיוון שבמבנה הארגוני של העירייה אין ניהול היררכי של השכונות, ואין פעולות ייזום או שימור מצב קיים, המערכת העירונית עוסקת במתן מענה אד-הוק לצרכים נקודתיים. כדי שפעולות שונות – תפעול, שירות, חברה – הנעשות בשכונות ישתמרו לאורך זמן, יש לקדם תיאום רב תחומי בעבודה השוטפת של הגורמים העירוניים. לשם כך יש לבנות לכל שכונה ציר פעילות מוסדר, המתואם בידי כלל הגורמים המביאים לשולחן העירוני מבט שכונתי רחב ככל האפשר. רק כאשר מנגנונים כאלה יהפכו לשגרה, ניתן יהיה להמשיך לעלות מדרגה, אל עבר חזון עירוני מגובש לכל שכונה, שלאורו פועלות בשטח כלל זרועות המערכת העירונית.

תכניות עבודה

הקמת אגף קהילה (מנהלת אגף קהילה)

  • ניסוח תקנון האגף ואיושו.
  • יצירת סטנדרט משאבי אנוש ותקציב למטה האגף ולמרכזים הקהילתיים.
  • בניית תכנית הכשרה להטמעת תפיסות בינוי קהילה אצל צוותי השטח.
  • הגדרת דרך שיתוף הפעולה עם החברה למתנ"סים, סימון מרחבי פעילות גיאוגרפיים עירוניים והסדרת מבנה ארגוני היררכי.
  • בניית תכנית עבודה שנתית ותכנית רב שנתית להמשך צמיחת התשתית הארגונית הקהילתית בעיר חיפה.

מידול עבודת המערכת העירונית עם תא שטח שכונתי (אגף קהילה)

  • הסדרת שיתוף הפעולה עם החברה למתנ"סים בהיבטים של תקנים, מרחבי פעולה מוסדרים ותפיסה מקצועית משותפת; שרטוט מרחבי אחריות לתאי השטח השונים ובניית המבנה ההיררכי של המעטפת הארגונית, המקצועית והתקציבית שנותן אגף קהילה.
  • יצירת מיפוי עירוני מוסכם לעבודה עם שכונה לפי מבנה השטח של אגף קהילה.
  • תכנון שנתי של מיזם אצלנו בשכונה בהתייחס לשעון הפעילות העירוני בשכונות ובניית נוהל להחלת הפרויקט בשכונה על שלביו השונים.
  • יצירת פיילוט בשכונת קריית אליעזר לזימון גורמי הקהילה הפעילים להסב סביב שולחן אחד, המוביל חזון משותף לשכונה.
  • מימוש תכניות מקיפות בשתי שכונות (בת גלים במסגרת תכנית 100 שנים, הדר במסגרת התכנית האסטרטגית).

ארגון קהילות קיימות (אגף קהילה ויועץ רלוונטי)

תכנית פיילוט עם קהילות טבע עירוני (בהובלת יועצת סביבה וקיימות ומנהלת אגף קהילה):

  • מיפוי הקהילות הקיימות;
  • מיפוי הצרכים אל מול גורמים עירוניים;
  • כינוס מפגש רחב בהשתתפות כלל הגורמים לטובת בנייתה של מעטפת שירות והגדרת שגרת הקשר השוטף.

בהמשך בחינת המודל עם קבוצות אחרות:

  • קהילות המתקבצות סביב עולמות השיט, הגלישה והים (יועץ ורשות הים);
  • קבוצות שימור והיסטוריה חיפאית (יועצת תכנון);
  • רשתות המתארגנות סביב יזמות וטכנולוגיה מתקדמת (יועץ חדשנות);
  • רשתות עסקים בתחומי התיירות המקומית (יועצי עסקים ותיירות)

הטמעת תפיסת בינוי קהילה בקרב שותפים עירוניים (בעלים של כל תהליך מופיע בסעיף רלוונטי)

איתור תכניות קיימות רלוונטיות במערכת העירונית ועדכונן בתפיסות מקצועיות של בינוי קהילה בשיתוף עם הגורם המוביל הרלוונטי:

  • תרבות וספורט בשכונות (מנהלי האגפים) – בניית הכשרה בשיתוף גורמי המקצוע בכל אחד מהאגפים; בניית סולמות מדידה והערכה, בהיבטי בינוי קהילה, של הפעילות הנעשית בשכונות.
  • הקמת רשתות עסקים (יועץ חיפה 2030 לקידום עסקים והאגף לרישוי קידום עסקים) – אפיון אופן העבודה בשכונות ויצירת ממשק בין הקהילות הקיימות לעסקים מקומיים; ליווי הליך קבלת ההחלטות ויישומם בשטח.
  • בחינת אפשרות של עירוב תושבים בתהליכי תכנון של עיצוב מחדש של המרחב העירוני בשכונות.

שילוב תהליכי עירוב תושבים בפעילות העירונית (אגף קהילה)

  • סימון התהליכים המרכזיים הצפויים במסגרת התכנית האסטרטגית להתחדשות הדר, ואפיון פעולות לעירוב תושבים בכל הצמתים הרלוונטיים, לאור סולם שיתוף הציבור;
  • תכנון תהליך תקציב משתף במסגרת חגיגות ה-100 לשכונת בת גלים;
  • הוצאה לפועל של תהליך שיתוף ציבור בשכונת נווה פז ובשכונות אחרות לפי תכנית עירונית קיימת.

התאמת תשתיות פיזיות לצרכים קהילתיים (מנהל הנדסה / מנהל תפעול / חברת יפה נוף)

  • מיפוי זירות מפגש המשמשות תושבים ברחבי העיר על פי היקף השימוש בהן בפועל;
  • בחירת מספר גנים ציבוריים ברחבי העיר לטובת פיילוט, גם לאור מעורבות ואחריות המרכז הקהילתי הרלוונטי ופוטנציאל הפעילות הקהילתית הקיים;
  • אפיון של חבילת עדכון תשתית המעודדת קהילתיות (לדוגמה התקנת שקעים חשמליים, הקמת במה וכו');
  • הוצאה לפועל במספר מוקדים בעיר בהתאם ליכולות תקציביות נתונות ובשילוב תכנית שמובילה הקהילה הקיימת.

עוד בקהילה