תרבות, אמנות ואדריכלות בחיפה

בחיפה יש זרמים תרבותיים שונים: החל בזרמים אתניים, קהילות וסצנות מהאוונגארד ומהניסיוני, דרך אמנות בת זמננו ועד אמנות מסורתית וקלאסית. מבנה העיר, הגבעות, הנוף, החופים, החורש והאדריכלות העוברת מבתי באר לברוטליזם, לבאוהאוס, כל אלה מהדהדים את אופייה ומשתקפים באמנות המגוונת הנוצרת בעיר, בסצנת המוזיקה, באמנות הפלסטית, בקולקטיבים הנוצרים בה. חיפה היא עיר מזמינה ונעימה, עם פוטנציאל עצום בזכות התושבים היוצרים בה. מתחת לפני השטח יש פעילות ענפה, שיתופי פעולה מסקרנים ויוזמות עצמאיות. יש כיום הזדמנות לשלוח יד, להחיות תשתיות עירוניות, לחזק את אלה הקיימות ולסייע לפתח את העשייה המקומית בתחומי האמנות. באמצעות חשיבה נכונה ניתן יהיה לשתף פעולה עם גורמים בשטח, לבנות מענה מקצועי וראוי מצד אגף התרבות ולסייע לקשר בין גורמים שונים כדי לייצר עיר חיה, מהנה ואטרקטיבית יותר לתושבים, למבקרים ולתיירים, כמו גם הזדמנויות התמקצעות ופרנסה לאמנים המקומיים.
בית » תרבות

חזון

תושבי העיר והמבקרים יחוו באופן פעיל את החיים התרבותיים המתרחשים בחיפה. עיריית חיפה תעודד התרחשות זו באמצעות שיתוף פעולה עם אמנים וטיפוח הקהילות היוצרות בעיר. אגף התרבות יהיה בית וגורם מכוון ומסייע, וישאף לתת מרחב פעולה וביטוי לכל התרבויות והתת-זרמים הקיימים בעיר: תרבות קהילתית, תרבות מקצועית, אוואנגארד ושוליים, תרבות פופולרית למגזר הרחב. פעילות התרבות תעשיר את החיים בשכונות בעיר, תמשוך תושבים חדשים ותתרום לחיי התושבים, לכלכלה המקומית, לתיירות ולהתחדשות המרחב העירוני.

Culture Haifa2030

האמנים החיים בעיר הם הכוח התרבותי החשוב בה, ולכן יש להיוועץ בהם ולעבוד איתם בשיתוף פעולה ולא מתוך תפיסה של יחסי ספק-לקוח. יזמי התרבות בעיר, הקהילות היוצרות (קולקטיבים ופורומים) והאמנים הבודדים יכולים להסתייע בעידוד ובהזדמנויות שעיר גדולה יכולה לספק (פסטיבלים, הכשרה מקצועית ועוד כיוצא באלה, כפי שיפורט להלן ויעודכן מעת לעת).

התוצאה תהיה מרחב עירוני חי ומהנה, שיתרום לכלכלה העירונית; יהיו יותר סיבות לצאת החוצה, לרכוש שירותים ולהוציא כסף על בילויים, וכך ייווצרו עוד הזדמנויות השתכרות מפעילות היקפית. על פי מסמך ייעוץ כלכלי לפורום מוסדות תרבות מ-2012, יש להוצאה ישירה על תרבות מכפיל של 1.5 בהשוואה לענפי כלכלה אחרים.[1] יש הטוענים,[2] שנתון זה שמרני ושהשפעתה של פעילות תרבות עירונית רחבה עוד יותר. אינטואיטיבית ניתן להבין שמדובר בפעילות היקפית סביב אירועי תרבות, ברווח של עסקים הקרובים לאותה פעילות; שכונות רוחשות אנשים מייצרות הזדמנויות פרנסה – בתי קפה, עובדי מוסדות תרבות, שירותים ומוצרי צריכה, מקום ליוזמות עצמאיות וכדומה. מעבר לכך, חיזוק הענפים עצמם יוצר כלכלה בת קיימא. לדוגמה: מוזיקאי מרוויח את שכרו בהופעה, וזה מאפשר לו לקנות ציוד, לשלם למפיק, לשלם לצלם ולעורך, לקליפ וכן הלאה. חיזוק פעילות התרבות ישאיר את הכסף בעיר וייצור אפיקי פרנסה נוספים.

בתהליך בניית המדיניות נבחרו מספר עקרונות, כפי שהופיעו במסמך חזון 2000:[3]

  1. הזכות ליצור תרבות ולצרוך תרבות הינה זכות יסוד.
  2. דיוקנה, זהותה וייחודה של מדינת ישראל נקבעים בחיי התרבות שלה (ומכאן נקיש ל"העיר חיפה"; ע"א)
  3. יש לתת אפשרות ביטוי לכל קבוצות האוכלוסייה ולכל גוֹני התרבות;
  4. יש לעגן בחקיקה את מדיניות התמיכה הציבורית בתרבות.

[1]    ייעוץ כלכלי לפורום מוסדות תרבות, מיקי גור ומאיר עמית, 2012.

[2]    פיתוח תרבות כמנוף לפיתוח עירוני (עמ' 24), אלוריה מולין ונעמי כרמון, 2014.

[3]    תעודת תרבות – חזון 2000, נייר עמדה על מדיניות התרבות של מדינת ישראל במאה ה-21, 2000.

עקרונות אלה נכתבו אמנם בשנת 2000, אבל גם היום, 21 שנה לאחר מכן, יש צורך לחזור ולהדגיש אותם ולפעול, כדי לתת להם ביטוי במציאות (בהקשר של סעיף 4, ברמה העירונית נדבר לא על חקיקה, אלא על שינוי מדיניות).

 

חזון 2000 נכתב כהמלצה לדרג המדיני, אבל הרציונל המוצג בו מתאים למסגרת המוניציפלית, כשהעניין הוא לאפשר ולעודד פעילות תרבות איכותית. ככל שיגדל הביטחון בעתיד בר קיימא, ככל שניתן הזדמנויות להתפתחות מקצועית, ככל שנסמן לגופי התרבות שאפשר להביט קדימה, כך תתאפשר פעילות תרבות יציבה, ענפה, מגוונת ואיכותית; יש לבנות את האופק התרבותי, לא רק על ידי הקצאת תקציבים, אלא גם דרך הכשרה, יצירת אפיקי ביטוי, פרסום, התאמה וחידוש של רגולציה ובירוקרטיה, חיבורים ושיתופי פעולה (הפרפסקטיבה של העובדים ברמה המוניציפלית מאפשרת חיבורים שהשטח צמא להם, ובהם חיבורים בין גורמים עסקיים לגורמי תרבות, חיבורים עם קרנות ופילנתרופיה, חיבורים לרמה הארצית ועוד).

 

במסמך חזון 2000 מצוינים מספר עקרונות התואמים לדרך שהתוותה הנהגת העיר הנוכחית: ניתוק התלות בדרג הפוליטי; פישוט רדיקלי של הליכים בירוקרטיים; הבטחת תמיכה שנתית ורב שנתית שיטתית, יציבה ומכובדת; גמישות ושקיפות תקציבית; תמיכה במוסדות קטנים; טיפוח יוזמות מקוריות וכישרונות חדשים.

העקרונות האלה משקפים את הבקשות המגיעות מהשטח החיפאי בפורומים שונים של אמנים ויזמי תרבות.

ובבואנו לממש אותם, נצטרך להידרש לדילמות הקלאסיות של תחום התרבות:

 

  1. רב תרבותיות מול תרבות משותפת;
  2. מרכז מול פריפריה;
  3. מקצוענים מול חובבים;
  4. תכנון מול חופש יצירה.

 

אנחנו מודעים למורכבות הכרוכה בכל צעד וצעד ולכך שנידרש לקבל משובים מהשטח, להעמיד מהלכים לבחינה מחודשת ולהפגין גמישות ויצירתיות. המטרה היא להיות בקשר, להשתנות, לבחון ולהתנסות, לראות מה עובד ולשנות מה שלא עובד. כל אחת מהדילמות שלעיל תבוא לידי ביטוי בכל בחירה שתתקבל ברמת המדיניות וברמת הביצוע. תמיד יהיה מתח סביבן, והן תמיד יניעו לפעולה. האתגר הוא ליצור שיח ער, מכיל, קשוב וגמיש עם כוח אדם מקצועי ויצירתי שרכש ניסיון וידע בתחומי התרבות, האמנות וההפקה, כזה שחי ומכיר את השטח ומגיע מתוכו.

מטרות

  • הקמת מנגנון עירוני רוחבי והוליסטי, שהאקלים הארגוני שלו מאפשר תקשורת יעילה ושקופה בין חוליותיו, כמו גם קשר שוטף עם השטח (אמנים, יוצרים, מפיקים), המושתת על חשיבה ועל פעולה משותפת. אלה הממשקים שאנחנו עובדים עליהם בימים אלה:
    • ממשק בין אגפי העירייה ומחלקותיה לבין עצמם – תחילת כל פרויקט בבדיקת הממשקים הרצויים, כמו גם חשיבה אילו ממשקים יכולים להעשיר את פעילות התרבות ולהפך; לדוגמה: שיתוף פעולה בין אגף התרבות למחלקה להתחדשות עירונית, כדי להפוך מבנים המיועדים להריסה למוזיאוני פופ-אפ.
    • ממשק בין אגפי העירייה ומחלקותיה לבין גורמים חיצוניים – אנו שואפים לטוות עוד ועוד רשתות קשרים, שיאפשרו חשיבה משותפת ואיגום משאבים. מבט רחב יאפשר חינוך טוב יותר, הכשרות מקצועיות רחבות, שיתופי פעולה אמנותיים מפתיעים, מיזמי תרבות שימשכו תושבים ותיירים; דוגמה טובה היא הפעילות ברחוב סירקין, גם של יזמים פרטיים וגם במישור העירוני, שיצרה אפקט דומינו חיובי – עסקים קטנים של יזמים פרטיים שנתנו דחיפה להתחדשות הרחוב (פרויקט הפארקלטים והגגות של העירייה), שהחל למשוך אליו קואופרטיבים של אמנים ומיזמי יצירה עצמאיים, ובד בבד החלו להגיע לרחוב ולרחובות הסמוכים אליו צעירים עם תודעה קהילתית, ואלה הקימו את הגינה הקהילתית ועורכים בה גם פעילויות תרבות. יוזמות פרטיות, יוזמות אמנותיות ושיח עם העירייה יצרו מציאות מלאת חיים של יצירה, בילוי ותרבות.
    • ממשקים בין גורמים חיצוניים בעידודה ובסיועה של העירייה – הראייה הרוחבית מאפשרת לעירייה ולחיפה 2030 לקשר בין גורמים שונים הפונים אליהן, אך לא בהכרח מודעים זה לזה. נוצרים ממשקים רבים מתוך התייעצויות ומפגשים עם פורומים בשטח. מדובר בעשייה יומיומית נטו, ולו רק משום שנושאי התפקידים הם אנשי מקצוע בתחומי האמנות והתרבות.
    • הקמת ממשקים הוליסטיים רחבי יריעה (בטווח הארוך) – תכנון משותף של גורמי רווחה, משטרה, פיקוח, תכנון עירוני, תפעול, תרבות, תיירות, ספורט, יזמים ותושבים שתכליתו להבריא שכונות ולחדשן. אולי זה יעד שאפתני, אבל יעד אפשרי שחשוב לכוון אליו. אנחנו רוצים לחולל שינוי עמוק ולהיטיב עם כלל התושבים.
  • תמיכה באמנים המקומיים וקידום חיבורים שלהם עם מגזרים שונים:
    • חיבור בין אמנים לאמנים – חללי עבודה וסדנאות (הצעה מטעם העירייה ועידוד יוזמות פרטיות). חיבור בין אמנים לתושבים – עידוד יוזמות הממריצות את התושבים לצרוך אמנות ואת האמנים לערוך אירועי תרבות קהילתיים. החיבור בין אמנים לאמנים תקף גם בהקשר זה.
    • חיבור בין אמנים למגזר היזמי והעסקי – עידוד והדרכה של אמנים כעסקים קטנים; עידוד וחיבור ליוזמות עצמאיות, קישור לנקודות אסטרטגיות בעיר (פעילות או כאלה שנדרשת בהן התעוררות), שיתוף נציגי אמנים ויזמי תרבות בתכניות מתגבשות לצורך קבלת משוב.
    • חיבור בין אמנים לעירייה – ראו סעיף עידוד תרבות עצמאית להלן.
  • קידום חיבורים שלהם עם מגזרים שונים:
  • ◦ חיבור בין אמנים לאמנים – חללי עבודה וסדנאות (הצעה מטעם העירייה ועידוד יוזמות פרטיות). חיבור בין אמנים לתושבים – עידוד יוזמות הממריצות את התושבים לצרוך אמנות ואת האמנים לערוך אירועי תרבות קהילתיים. החיבור בין אמנים לאמנים תקף גם בהקשר זה.
  • ◦ חיבור בין אמנים למגזר היזמי והעסקי – עידוד והדרכה של אמנים כעסקים קטנים; עידוד וחיבור ליוזמות עצמאיות, קישור לנקודות אסטרטגיות בעיר (פעילות או כאלה שנדרשת בהן התעוררות), שיתוף נציגי אמנים ויזמי תרבות בתכניות מתגבשות לצורך קבלת משוב.
  • ◦ חיבור בין אמנים לעירייה – ראו סעיף עידוד תרבות עצמאית להלן.

מאוונגרד ועד מיינסטרים, ברמות מקצועיות שונות. אנחנו רוצים לשמר ולעודד את היוצרים המקומיים ולמשוך לעיר יוצרים חדשים ואת המעמד היצירתי כולו – מובילי החידושים והטרנדים שיפַתחו מקומות עבודה אטרקטיביים. במקום שיש בו פעילות תרבותית וחיים תוססים, לשם תגיע גם פרנסה. ניתן עידוד, הדרכה והקלות למוסדות תרבות קטנים ובינוניים (קיימים וכאלה שבהקמה) – מבתי קפה במיקומים מרכזיים ועד מועדוני הופעות, גלריות וכדומה. התפיסה הרוחבית של אגף התרבות וחיפה 2030 מאפשרת לנו לאתר חוסרים, להדריך גופים בהתהוות או לעזור לגופים קיימים להיחלץ מקושי. ברגע שאנו נמצאים בשטח ומכתתים רגליים, אנחנו יכולים לתת הכוונה נכונה; לדוגמה: איתור נכסים עירוניים שבהם ניתן לתת הקלות לאמנים; הנחיה ליזם פרטי (בית קפה/פאב עם הופעות) בנוגע לסוג רישיון העסק שהוא זקוק לו. המטרה שלנו היא לאפשר, לכוון ולדאוג לכך שעוד ועוד שכונות ורבעים בעיר יקבלו חיים חדשים. אלה הצעדים שאנו נוקטים כדי להשיגה:
• איוש אגף התרבות המתחדש בכוח אדם רלוונטי (אמנים, אוצרים, יזמי תרבות).
הבראת הנהלים המשפטיים (תמיכות, השכרת אולמות, חסויות, הנחה בארנונה).
• מתן אפשרויות לתמיכה ביוזמות מהשטח (no strings attached, מתן חופש יצירתי גם מול מימון).
• הכפלה מרחיקת לכת של סכום כספי התמיכות כדי לתת אוויר לנשימה ואפשרות לממן כוח אדם בגופים ובמוסדות מקומיים.
• פישוט רדיקלי של כל מהלך בירוקרטי, שיקל גם על יזמים ואמנים וגם על המערכת. בימים אלה אנו עמלים על יצירת אפיקי פרסום נוספים לאירועי תרבות בעיר; לדוגמה: בשלב זה ניתנה אופציה לפרסם בתשלום מופחת מאוד על לוחות המודעות העירוניים (כרוך במילוי טופס פשוט). כרגע בוחנים אפשרויות קשר און-ליין ולא רק מספר טלפון "בין השעות 13:00-09:00". דרכי ההתקשרות יותאמו לתקופה.
• מתן מענה רחב ככל האפשר לאמנים וליזמי תרבות באמצעות אגף התרבות, כדי ליצור מצב שבו הגורמים המקצועיים באגף הם אלה המקשרים בין הפונים לעירייה (בשונה לשליחת הפונים עם "טופס טיולים" ברחבי העירייה). כשתושב או אמן פונים אלינו, אנחנו צריכים לדבר בשפה שלהם, להבין שמבחוץ הכול נראה מסובך מאוד ושיש צורך בליווי, בהסבר וכאמור גם לדאוג לפישוט התהליכים.
• גיבוש מדיניות תרבות בשיתוף השטח ובהיזון חוזר מתמיד דרך כינוס פורומים והשתתפות נציגי אגף תרבות בפורומים קיימים. כרגע אנחנו נמצאים בקשר עם מספר פורומים שפנו לעירייה, נפגשים איתם, מקשיבים להם ואוספים משובים. מספרי הטלפון של יועץ התרבות ומנהל אגף התרבות נמצאים בידיהם של גורמים רבים בעיר, ואנחנו מנסים להציע סיוע לפונים רבים ככל האפשר. כל פנייה, תלונה ובקשה מלמדות אותנו מה דרוש לשטח. בעתיד אנחנו מתכוונים ליזום בעירייה ימי עיון, הכשרות מקצועיות, כינוסים מקצועיים, שיאפשרו לאנשי המקצוע להתפתח ולהתקדם, ייצרו הזדמנויות חיבור ומינגלינג ויחזקו את התחושה שיש עם מי לדבר.
• מתן ביטוי למגוון התרבותי בחיפה, הן באירועי תרבות והן בשגרה מתמשכת, שיתוף פעולה עם גורמי שטח (מרכזי תרבות וקהילה, עסקים רלוונטיים וכדומה) ועם אגף קהילה ובחינה מתמדת של צרכים, משובים, רעיונות ויוזמות. כבר היום הולך ומתהדק הקשר בין אגף תרבות לאגף קהילה (כאשר העומדים בראשם הם אנשי מקצוע מהשטח) ושל אלה עם השטח. החיבור בין האגפים עצמם לצוות חיפה 2030 מאפשר איזון בין העבודה השוטפת למבט ארוך טווח והטמעת תהליכי עבודה נכונים.

  • שימשכו תושבים ותיירים גם יחד, כשהדגש הוא על תהליך שנתי המעודד התפתחות יצירתית כמו גם אפיקי פרנסה:
  • ◦ מיתוג, תוכן והפקה אטרקטיביים שיעוררו אצל גורמי תרבות את החשק להיות חלק מהפסטיבלים.
  • ◦ דגש על גורמי תרבות חיפאיים בפסטיבלים, הן בתוכן והן בהפקה. במקומות שבהם המאגר החיפאי דל או אינו עומד ברף, יש ליצור תהליך חניכה-למידה שיאפשר ליצור עתודות חיפאיות.
  • ◦ תהליכים שנתיים בונים – הודעה זמן רב מראש לגורמים הרלוונטיים, שיח מתמיד עימם, הוצאת קולות קוראים, בדיקה עם גורמים בשטח בדבר אופני השתלבות בפסטיבלים.
  • ◦ יצירת ממשקים עם גורמי תיירות רלוונטיים.
  • ◦ יצירת שיתופי פעולה עם גורמים בינלאומיים.

לחיפה מורשת תרבות ענפה, היסטוריה מרתקת, אדריכלות רבת פנים וסביבת טבע ייחודית. כל אלה הם מוקדי השראה אדירים, כמו גם מקור גאווה וחיבור לעיר. חיבור בין אמנים לגורמי חינוך ולגורמי תכנון יכול לאפשר לנו ליהנות משפה חיפאית עשירה יותר – בניית קו אדריכלי ש"מדבר" עם העיר, כתיבת תכניות חינוך, יצירה אמנותית בהקשר ועוד. דוגמה אחת לעבודה בכיוון זה היא תכנית המתגבשת בימים אלה, שתחבר דרך קבע בין אגף התרבות לארכיון העירוני, ותחשוף את האוצרות השמורים בו לקהילת האמנים ולציבור. אנו רוצים ליצור קולות קוראים לשימוש בחומרים, עבודות site-specific במקומות חשובים (לדוגמה מורשת שמואל רוזוב בטיילת לואי, תחזוקה נכונה של הרונדו ובריכת האיילה, מורשת אדריכל אריה שרון ברחבי העיר, שוק תלפיות, ההיסטוריה של מרתף 10, אזורי תרבות קווירית בעיר ועוד ועוד). ככל שנכיר יותר את העיר ואת ההיסטוריה שלה, כך תגבר תחושת הפליאה וההשראה במרחב העירוני.

יצירת פרוגרמה חיפאית עירונית לוקאל-פטריוטית, עשירה בתכנים מקצועיים נושאי משמעות. פרוגרמה זו תשולב בתוכני בית הספר משעות הבוקר ועד אחר הצהריים, ואת תכניה יעבירו אנשי מקצוע מתחומי האמנות והתרבות. אמנים רבים יכולים להפוך חלק מקהילת המחנכים של העיר, לחשוף את התלמידים ללמידה חווייתית, המאפשרת להם לצאת מתוך גבולות בית הספר ולפגוש את העיר על שלל גווניה. מדובר בחשיבה לטווח ארוך, שתצריך עבודה בפני עצמה, אבל אנחנו רוצים לסמן את המטרה הזו כמטרה חשובה, שתהיה בראשנו במהלך בניית תשתית התרבות בימים אלה.

(יצירת תקן מגייס כספים) והכשרת נושאי תפקידים שונים באגף ביצירת ממשקים כלכליים עם גורמים שונים בארץ ובעולם (שגרירויות, קרנות, תורמים פרטיים, חסויות וכדומה), כמו גם בייזום חילופי תרבויות, רזידנסיז, ייבוא פרויקטים בינלאומיים לארץ, שיַקנו לגורמי התרבות בעיר מעמד בינלאומי וימצבו את העיר עצמה כמייצאת תרבות רלוונטית וחדשנית.

  • כדי לקדם את התרבות בעיר:
  • ◦ מתן פתרונות טקטיים קטנים לאירועים ולמוסדות בהתאם למשאבי האגף באותו זמן;
  • ◦ פתיחת הדלת לפורומים רלוונטיים להתכנסות בעירייה, ומתוך כך שילוב בין מתן פתרון לגופים בשטח וחיבור אקטיבי של האגף והעירייה לפעילותם;
  • ◦ עריכת כנסים, ימי עיון ומסגרות הכשרה בתחומים שונים – טיפוח עסקי לאמנים צעירים, הכשרה מקצועית, סדנאות אמן וכדומה;
  • ◦ חיבור לארכיון העירוני והוצאת קולות קוראים הנוגעים לשימור מורשת התרבות העירונית (כולל האדריכלות בעיר), כמו גם תקצוב נוסף לאוצרוּת ולהנגשת הנכסים התרבותיים החבויים בארכיון;
  • ◦ שימוש במבנים להריסה כמוזיאוני פופ-אפ (בתהליך בירור היתכנות מול המחלקה התחדשות עירונית).

תכנית עבודה

המטרות הוצגו לעיל, וטרם קביעת תאריכי יעד, דרושה בחינה נוספת המביאה בחשבון את מועדי האיוש של תפקידים שונים באגף ושינוי נהלים במטה. תכנית העבודה בתהליכי פריטה נוספים; היא דינמית, מתקדמת לאור הבנת המציאות ותתעדכן מעת לעת.

פעולות טקטיות נדרשות (שבועות עד חודשים בודדים קדימה, יוני-דצמבר 2021):

איוש תפקידי הפקה ומופעים (מומלץ בחודש הקרוב), כדי לאפשר למנהל אגף התרבות חופש פעולה ויוזמה.
אישור ואיוש של מבנה אגף התרבות החדש שהתגבש בעבודה משותפת עם סגן ראש העיר, יועץ תרבות חיפה 2030 ומנהל אגף תרבות הנוכחי – התחלה מיידית ככל הניתן.
עיגון תקציב אגף התרבות 2021, כמו גם התוספות הדרושות, והתחלה לאלתר של תכנון תקציב 2022 בהובלת אגף התרבות וחיפה 2030.
עדכון נוהלי התמיכה והתאמתם לרף הנהוג ברשויות גדולות בארץ (מתבצע בימים אלה, 07.21).
מיפוי, קישור ושחרור חללים לתצוגה, להופעות וכדומה באמצעות פרויקטים עירוניים, נכסים עירוניים, שימוש יצירתי בנכסים קיימים, חיבורים במגזר העסקי, סבסוד, עדכון נוהל השכרת אולמות וכדומה. מענה חלקי יינתן בחלל המרכזי של פרויקט האמנים, וחיבורים נעשים באופן המיטבי דרך מפגשים ופורומים.
כינוס פורומים של בעלי עניין רלוונטיים (פורום חיפה לתרבות ואמנות, פורום מפיקים חיפה), כדי לטוות יחסי אמון בינם לבין אגף התרבות, לפתוח ערוצי תקשורת ולגבש חזון משותף; עידוד גיבושם של פורומים נוספים דרך מפגשים והעשרה מקצועית (חלק מהמפגשים האלה כבר החלו, והשפעתם תגדל, כאשר יחל אגף התרבות באיוש).

פרויקטים בתהליך​

  • פרויקט מבנים נטושים לאמנים – הפרויקט יצא לפועל, ובימים אלה נערך מיון האמנים בידי הוועדה המקצועית. נתקבלה המלצת יועץ התרבות למנות לפרויקט רכזת (אוצרת במקצועה), ולשמחתנו היא החלה עבודתה באגף התרבות. אחד החללים הגדולים בעיר התחתית ייהפך לגלריה של הפרויקט ולמרכז תרבות מקצועית. בימים אלה אנחנו בוחנים יחד (יועץ תרבות, אגף תרבות) את אופי הפרויקט ואת הדרכים השונות שבהן ניתן לשלב אמנות במרחב העירוני. מינוי אוצרת לניהול הפרויקט הוא יריית פתיחה של תהליך קליטת אנשי מקצוע באגף התרבות ושל חשיבה גמישה ואדפטיבית. הסקנו מסקנות רבות מהעבודה על הפרויקט, ובעתיד נדע כיצד לפתוח אפשרויות לקהל האמנים בחיפה באופן ממוקד ומקצועי יותר, כמו גם כיצד למתג ולשווק החוצה לקהלים הנכונים.
  • התחדשות עירונית – נוצר קשר בימים אלה להקמת ממשק קבוע בין אגף תרבות והמחלקה להתחדשות עירונית. הקשר יאפשר שימוש יצירתי במבנים להריסה, פעילות אמנותית מגוונת במרחב העירוני וחשיבה משותפת על אפיקים שבהם פעילות מתואמת ומשולבת תיטיב עם העיר, האמנים, התושבים ותוסיף לעיר אטרקציות תיירות.
  • החזרת תצוגת אופנה ויצ"ו לחיפה ושילובה באירועי הקיץ – נעשה קישור וגישור טרם כניסת ראש אגף תקס"י ומנהל אגף תרבות. האירוע יוצא לפועל בסוף יולי.
  • בית היוצר – ניתנה המלצה, תוך עבודה עם מנהלת אגף קהילה, להקים תשתית לגוף מחול מקצועי במקום, כמו גם קומה רב תכליתית לשימוש תושבי השכונה. כרגע המשך התכנון תלוי בייעוד שתקבע הנהלת העיר לבניין.
  • קריטריונים לתמיכות – למחלקה המשפטית הוגשה הצעה להליך משופר ואיכותי יותר. דרושה עבודה נוספת, כמו גם תקציב גבוה הרבה יותר.
  • פלטפורמה מקוונת לפרסום אירועי תרבות – כרגע נערך תהליך, בשיתוף הדוברות, אגף מחשוב ואגף תרבות, שתכליתו לאתר אפשרויות לפלטפורמת פרסום עירונית און-ליין, שתאפשר לתושבים ולתיירים להתעדכן בפעילות התרבות בעיר בכל רגע נתון. ניתן פתרון זמני דרך החייאת פלטפורמת HaifaHaifa, ובקרוב יקום ממשק חדש דרך אתר העירייה. דרושה גם חשיבה על מתן אפשרות לכלל גופי התרבות בעיר לפרסם, ואנו עמלים על מציאת פתרונות התואמים את מגבלות העבודה של גוף מוניציפלי.
  • מורשת עירונית – מתנהלת עבודה משותפת עם הארכיון העירוני ואגף התרבות, כדי ליצור פרוייקטים שיאפשרו גישה לחומרים בארכיון. יש בו אוצרות מדהימים – ידע על מבנים, כרזות מהעבר, אירועים שנערכו בעבר בעיר, תצלומים ועוד ועוד. כל אלה הם מקור השראה יוצא דופן לאמנים, גורמי חינוך וכלל התושבים חובבי ההיסטוריה העירונית. כל תחום עניין בעיר ייצא נשכר מהרחבת הידע על ההיסטוריה העירונית, על שפות העיצוב השונות, על מוסדות התרבות שהיו בעיר וכיוצא באלה. הקשר בהתהוות. נעדכן בעתיד על התפתחותו.
  • קשר שוטף עם פורומים מקצועיים בעיר ומוסדות פורמליים ולא פורמליים בעיר – דלתנו פתוחה למרכזים קהילתיים ולמוסדות פרטיים ואחרים. אנו נעזרים בגופים אלה גם בקבלת משוב בעת הבראת תהליכים, תוך כדי כתיבת פרויקטים וכדומה. כאמור, המעבר הוא לתפיסה של שותפות. ביקורת ושיתוף בצרכים הם אלה המאפשרים לנו להתפתח.
  • כלל גופי ותאגידי התרבות העירוניים יגויסו לשירות הרציונל הכללי המתואר במסמך דרך שיתוף קהילות, עירור הכלכלה ("תעשיית התרבות" כמו גם המרצה כללית), מתן שירותים ראויים וטובים לתושב והפיכת העיר אטרקטיבית יותר לתיירים ולצרכני תרבות. נבחן במבט רחב את תפקידם העירוני של הגופים והמבנים שהם שוכנים בהם – קשר לשכונה ולסובב אותם, שירות מותאם ויצירתי לתושבים, לקהילת האמנים, למבקרים בעיר, שעות הפעילות שלהם, הרפרטואר, התכניות, הקולות הקוראים. התכניות החדשות יגובשו בשיתוף עם הגופים ומתוך שיח וראיית האינטרס הציבורי והאמנותי.

עוד בתרבות