תחבורה, חניה ותשתיות בחיפה
במרכזה של סוגיית התחבורה והתנועה בעיר חיפה ניצבת ההבנה ולפיה חיוני שכל תושב ומבקר בעיר יוכלו להגיע מכל מקום לכל מקום בפרק זמן סביר. כדי לאפשר זאת, נדרש לפתח שירותי תחבורה מגוונים שייתנו מענה לאוכלוסיות שונות.
שיפור המרחב הציבורי הנייד (אמצעי תחבורה) והנייח (תשתיות תחבורה), שיפור הנגישות סביב מוקדי פעילות בעיר, חיבורים בין חלקי העיר ופיתוח מגוון אמצעי תחבורה שישרתו את התושבים והמבקרים – כל אלה יחד יביאו איתם את אלה:
פחות זמן בדרכים ויותר זמן לפעילויות;
שיפור התדמית של חיפה בהיבטי הבריאות והסביבה;
פחות שטחים לחניה ויותר מרחב ציבורי ושטחים מניבים כלכלית;
יותר שוויון חברתי הודות למגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשר התניידות של מגוון אוכלוסיות.
כדי לממש את החזון מקדמים מיזמי תחבורה, כגון תכניות מדיניות בתחום החניה, תכנית אב לתחבורה, הקמת דרגנועים, סלילת שבילי אופניים, פיתוח צירים להשלמת רשת הרחובות העירונית, שיפור החיבורים בין שכונות והקישורים לאמצעי תחבורה, עיצוב מחדש של צירי תחבורה מהותיים, כגון רכס הכרמל, אבן גבירול, כביש 4 ועוד.
רקע
במרכזה של סוגיית התחבורה והתנועה בעיר חיפה ניצבת ההבנה ולפיה חיוני שכל תושב ואורח בעיר יוכלו להגיע מכל מקום לכל מקום בפרק זמן סביר. כדי לאפשר זאת, נדרש לפתח שירותי תחבורה מגוונים שייתנו מענה לאוכלוסיות שונות. רכב פרטי מתאים לאלה שיכולים ומורשים לנהוג ולאלה שיכולים להרשות לעצמם לשאת בעלות הכלכלית הכרוכה באחזקתו. תחבורה ציבורית (כל עוד היא מונגשת לנכים) היא אמצעי שוויוני המתאים לכלל האוכלוסייה. אופניים מתאימים רק לאלה שמסוגלים פיזית לרכוב, והליכה ברגל (אפילו מהרכב עד המעלית) היא מנת חלקם של רוב רובנו.
עצימות המינוע בחיפה עולה בקצב דומה לעלייתה בשאר המדינה. בעשור האחרון עלה מספר כלי הרכב הרשומים בעיר ב-25% – מ-100,000 ל-125,000. רכבי ליסינג וציי רכב לא בהכרח רשומים בעיר, ולכן תיתכן סטייה של עד 20%. מספר כלי הרכב ההולך וגדל משמעו עלייה במספר הנסיעות וכמובן בביקוש לחניה בכל אזורי העיר.
עם פתיחת צירי תחבורה חדשים, כגון כביש 22 (עוקף קריות), חיבור כביש 75 לכביש 22 (וברקע פתיחת כביש 6 צפון ופתיחת מנהרות הכרמל כולל חיבור ישיר לכביש 22 ועוד), עלו נפחי התנועה המטרופוליניים הנכנסים לעיר. כיום נכנסים לעיר חיפה מדי יום כ-200,000 כלי רכב; כ-60% מגיעים מצפון וכ-25% מדרום. כל אלה מעלים את הביקושים לחניה באזורי התעסוקה והמסחר.
זוהי התמונה מבחינת התחבורה הציבורית: הרכבת משרתת כ-25,000 נוסעים ביום בממוצע באמצעות קווים מכיוון דרום, צפון ומזרח. שלושה קווי מטרונית מקשרים את הקריות עם חיפה ומשרתים כ-75,000 נוסעים יומיים, ולצידם משרתים את הציבור כ-125 קווי אוטובוס בין-עירוניים. בעתיד הקרוב מאוד עומדים להיכנס לפעולה עוד שני קווי מטרונית ורכבל עירוני. בתוך חיפה עובדים כ-110 קווי אוטובוס עירוניים המשרתים כ-50,000 נוסעים ביום. הכרמלית מסיעה כ-4,000 נוסעים ביום. סך הכול נעשות כיום באמצעות התחבורה הציבורית כ-20% מסך הנסיעות; כלומר: השירות שמציעה התחבורה הציבורית ואיכותו אינם מספקים, לא בולמים את העלייה בעצימות המינוע ואינם עומדים בביקוש הפוטנציאלי ההולך וגדל. גם השימוש באופניים נמוך, ואין כמעט שבילי אופניים. יתר על כן, הטופוגרפיה של העיר מקשה על התנועות הרכות (הולכי רגל ואופניים), ויש מחסור במדרכות נוחות. על רקע תמונת המצב שתוארה לעיל הוגדר החזון שלהלן.
חזון
שיפור המרחב הציבורי הנייד (אמצעי תחבורה) והנייח (תשתיות תחבורה), שיפור הנגישות סביב מוקדי פעילות בעיר, חיבורים בין חלקי העיר ופיתוח מגוון אמצעי תחבורה שישרתו את התושבים ואת המבקרים.
התחבורה יכולה לשרת את הפיתוח ואת הפעילות האורבנית נכון לעכשיו ובעתיד, לתמוך בפיתוח תיירות, ספורט, תרבות, והיא יכולה גם להיות מנוע של פיתוח מוקדי עניין תיירותיים ומוקדי מסחר ותעסוקה. אם היא מתוכננת ומופעלת נכון ובראייה כוללת, ניתן לנהל באמצעותה ביקושים בעיר תוך מתן שירות טוב לכלל סוגי האוכלוסייה, לשלב אותה במרחב הציבורי העירוני, להביא לשיפור איכות הסביבה (רעש, זיהום) ולשיפור איכות החיים של התושבים (פחות פקקים, חיסכון בכסף ובזמן ופינוי מקום לאורך הרחובות לאנשים).
מחקרים מוכיחים שככל שאמצעי התחבורה המשרתים אזור מסוים מגוונים יותר, הוא הופך אטרקטיבי ונגיש יותר. תחבורה ציבורית אטרקטיבית היא תחבורה מהימנה: המידע עליה נגיש למשתמש; הנסיעה בה לא דורשת יותר ממעבר אחד (מקסימום שניים); הממשקים בין קווים ואמצעי תחבורה שונים נוחים; נקודות ההתחלה והסיום של הנסיעה נמצאות בקרבת מוקדי עניין (הקרבה עדיפה על פני מקומות חניה המיועדים לרכב פרטי).
עוד ידוע שאיכות החיים של תושבים עולה, ככל שהמרחב הציבורי מיטיב יותר. לכן יש לפעול להשבת הרחובות לאנשים (במקום לכלי הרכב), לייצר רשת הליכה שמסלוליה מזמינים (עצים, צל, צמחייה, ספסלים), לפנות חניוני אספלט עיליים ולהפוך אותם לשטחים פתוחים ציבוריים, ירוקים, ולהפחית זיהום אוויר ורעש על ידי עידוד השימוש באופניים, בהליכה ובתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי.
מטרות
כדי לאפשר לתושבי העיר ולאורחיה להגיע ממקום למקום בדרך המיטיבה ביותר, יש לפעול בשני כיוונים – לפתח תחבורה מגוונת סביב מוקדים קיימים ומתוכננים; לתכנן מוקדים עירוניים בסמוך למוקדי תחבורה קיימים או באזורים שבהם ניתן להציע רמת שירות גבוהה על ידי מגוון אמצעי תחבורה.
מאפיינים מהותיים של העיר חיפה הם הטופוגרפיה ונכסי הטבע שלה (יערות, הר וחופי הים). נכסים אלה הם אתגר טופוגרפי, אבל הרבה יותר מזה הם פוטנציאל והזדמנות שיש לנצל ולמנף לטובת התושבים והמבקרים מבחוץ. לכן יש לתכנן תחבורה שתאפשר לכל אחד להגיע אליהם, ולהפוך אותם מוקדי משיכה לתיירים ולחובבי ספורט ותרבות, תוך שמירה על איכותם.
סנכרון בין תכנית אב לחניה, תכנית אב לתחבורה ציבורית, תכנית אב לדרגנועים ותכנית אב לשבילי אופניים עשוי לחולל שינוי בדפוסי השימוש בתחבורה, בביקושים ובאופי הנסיעות של תושבי העיר. לשינוי זה תהיה השפעה מרחיקת לכת על הפיתוח האורבני, הכלכלי והתיירותי של העיר, כמו גם, ואולי בעיקר, על המרחב הציבורי ועל איכות החיים.
כפי שכבר נאמר לעיל, כל נסיעה של כל אדם מתחילה ומסתיימת בהליכה ברגל (או בכלי עזר). לכן נדרש לפעול לשיפור הנגישות בכלל וסביב מוקדים ולאורך צירים מרכזיים בפרט, כדי לעודד את ההליכה ולהפוך אותה לחוויה נעימה ובטוחה.
בד בבד עם הכנת מסמכי המדיניות לשפת הרחוב, ייבדקו ויתוכננו בראייה מערכתית גם המעברים בין אמצעי התחבורה השונים ואופן תנועת הולכי הרגל בעיר.
לטובת תושבי העיר ומבקריה יגובה כל מהלך לקידום התחבורה בכלל, ומיזמי התחבורה המוצגים להלן בפרט, באמצעים טכנולוגיים שינגישו למשתמשים את המידע אודות שירותי התחבורה השונים בעיר ובסביבתה ואת השימוש בשירות עצמו.
תכניות עבודה
תכנית אב לתחבורה (בשלבי התחלה)
תכנית פעולה ל-15 השנים הקרובות, שתגדיר את שלבי פיתוח מערך התחבורה בעיר של כלל אמצעי התחבורה, בהתייחס לפיתוח תחומים אחרים, כגון התחדשות עירונית, פיתוח כלכלי ותיירות. התכנית תשלב את כל תכניות האב העוסקות התחבורה, שהוכנו ואושרו מתחילת הקדנציה – תכנית אב לשבילי אופניים, דרגנועים, חניה – ותכנית אב לתחבורה ציבורית שמשרד התחבורה מקדם בשיתוף עם עיריית חיפה. עוד תגדיר התכנית שפת רחוב בהיבט של התחבורה ותנחה מתכננים של תכניות מפורטות איך לעצב את הרחובות ואת הצמתים, את מוקדי התחבורה הציבורית, תשתיות לתנועות רכות ועוד. תכנית זו נמצאת היום בשלבי הגדרות ואפיונים. מכרז להכנתה יפורסם בעוד כשלושה חודשים (סוף שנת 2021). הזוכים בו יידרשו להגישה בתוך 18-12 חודשים, והיא תכלול לוחות זמנים לביצוע התכניות הנושאיות על פי היקפן (שנתיים-חמש שנים, 10-5 שנים ו-15-10 שנים).
תכניות אב נושאיות
תכנית אב לתחבורה תהיה המטרייה המתכללת של התכניות הנושאיות – תכנית אב לתחבורה ציבורית (אוטובוסים; בהכנה; ממתינה להפשרת תקציבים של משרד התחבורה), תכנית אב לחניה (לקראת אישור), תכנית אב לדרגנועים (אושרה ומתחילים תכנון מפורט לביצוע שלב א), תכנית אב לחיבור שכונות כלואות ולירידות מהרכס (מורכבת מתב"עות שונות, כל אחת מהן בסטטוס אחר; ראו להלן). תכנית האב לתחבורה תסנכרן ביניהן כדי שכולן יובילו ליעדים שהוגדרו לאור החזון. יש להעניק להן ליווי שוטף ומבט ביקורתי, כדי להפוך אותן כלי מדיניות להשגת יעדים אלה.
שכונת נווה שאנן
מדובר בשכונה הגדולה בחיפה, שגודלה כגודל עיר בישראל (כגון רמת השרון, כרמיאל, קריית מוצקין השכנה). לכן נדרש לנתח תחזיות ביקושים ולזהות נקודות תורפה של נגישות וקיבולת רשת התחבורה (דרכים ותחבורה ציבורית), ועל בסיסן לייצר פתרונות מערכתיים למכלול פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונה. המטרה היא ליצור בשיתוף פעולה עם אגף ההנדסה ואגף תכנון ארוך-טווח תכנית עבודה עם המלצות ופתרונות עקרוניים, שינחו מתוך ראייה מערכתית וכוללת את צוותי התכנון.
דרגנועים
הקמת דרגנועים שיקרבו את התושבים (פיזית ומנטלית) למוקדי פעילות עירוניים ויהפכו אטרקציה לתיירים. תוך שנה יפעלו שני צירים שיחברו בין מוקדים עירוניים מרכזיים וייצרו מרחב הליכה נגיש ואטרקטיבי. הפרויקט ילווה בפיתוח כלכלי, תיירותי, תרבותי ועוד. שיתוף פעולה עם אגף ההנדסה ויפה נוף.
חיבור בין שכונות ופתיחת שכונות כלואות מהרכס מערבה
יצירת רשת חיבורים בין שכונות הרכס לבין מורדותיו (מערבה), שיפור נגישות השכונות מכיוונים שונים ובניית תשתית לחיבורים ביניהן. פיתוח הרשת יביא לפיזור תנועות ולקיצור נסיעות בתחבורה הציבורית. אלה התב"עות:
- דניה-טירת כרמל – חיבור למבואות הדרומיים ולכיוון כביש 4; נעשה תכנון ראשוני, ונבחרו חלופות לירידות. נדרשת תב"ע.
- כרמליה-מגורשי ספרד – מקרב את כרמליה למחלף חיפה דרום; פריצת כרמליה למגורשי ספרד ופריצת כבביר לשלמה המלך יוצרות קישור נוסף בין כבביר לכרמליה. נבחרו חלופות לתוואי הכביש. נדרשת תב"ע.
- כבביר-שלמה המלך – חיבור בין ציר מוריה, דרך שכונת כבביר במורדות הכרמל, לרחוב שלמה המלך וממנו למבואות הדרומיים של חיפה. תומך בפיתוח ציר הרכס כציר תחבורה ציבורית. הפרויקט כולל סלילת כביש דו מסלולי חד נתיבי בין שלמה המלך לרחוב לבונה בכבביר, הסדרת צמתים וריסון תנועה לאורך הרחובות המקשרים בשכונה. תכנון מפורט הסתיים.
- בני ברית-פרויד – חיבור בין ציר הרכס למבואות הדרומיים (פארק מת"ם) ותמיכה בפרויקט תחבורה ציבורית רכס הכרמל. ייסלל מקטע כביש חדש, כביש 2502, שיחבר את שכונת רמת בגין (רחובות בני ברית, סורוקה ווטסון) לדרך פרויד. ציר התנועה החדש מבוסס על תכניות סטטוטוריות מאושרות לכל אורכו, וכולל בניית שני גשרים על שני נחלים החוצים אותו. תכנון מפורט הסתיים.
- רמת אלמוגי (בית חולים פלימן)-חנקין (גבעת זמר) – ציר עירוני עורקי בין השכונות הדרום מזרחיות של ציר רכס הכרמל לדרך חנקין ומנהרות הכרמל ולכביש נחל הגיבורים; ציר תומך תחבורה ציבורית. בעבודה. תכנון מפורט הסתיים. בביצוע. ייפתח בחודשים הקרובים.
- סביוני דניה-בירם (רמת אלון) – סלילת כביש (כולל הקמת קירות תומכים והתקנת תאורה ותשתיות) שיחבר בין שתי גבעות בשכונת רמת אלון, על מנת להקל על התושבים. תכנון מפורט הסתיים.
- ויז'ניץ-רופין – חיבור ויז'ניץ למעונות גאולה, באמצעות פריצת דרך חירום בלבד לרחוב הרב קניאל. בוצע ונפתח לתנועת חירום בלבד.
- חיבור ורדיה-הרב קניאל – מוצא נוסף לשכונת ורדיה לכיוון רחוב הרב קניאל (מעונות גאולה). בביצוע לפני סיום. הרוב סלול, כולל גינון.
פיתוח רשת שבילי אופניים
סלילת שביל אופניים בקריית אליעזר ובנווה שאנן לכיוון הטכניון כחלק מפיתוח רשת שבילי אופניים לעידוד הרכיבה בעיר. הכנת תכניות תנועה, בחינת חלופות ובחירת חלופות ישימות. הקצאת תקציב לביצוע וגם ביצוע תוך שישה חודשים. בשיתוף פעולה עם אגף ההנדסה ושיתוף ציבור.
כביש 4 – הכניסה הדרומית של חיפה: בחינת חלופות לעיצוב מחדש של כביש 4 בתחום העירוני, כדי לצמצם את החיץ בין השכונות הדרומיות לבין החוף, לשפר את הנגישות לים, לשפר את הבטיחות לאורך הציר ולשפר את נגישות התחבורה הציבורית לטובת תושבי שכונות המגורים. בשיתוף פעולה עם אגף ההנדסה.
פתרון תחבורתי כולל לציר הרכס – במקביל להצגת פתרונות לשכונות הכלואות ולאור תכנית המטרונית שתוכננה לציר הרכס, נבדקות בימים אלה אפשרויות שונות לפתרונות התחבורה לאורך כל הציר. תכנית זו תקודם בשנת 2022.
פרויקטים מקומיים
ציר אבן גבירול: פיתוח הציר כרחוב עירוני ובטיחותי בד בבד עם יצירת מרחב ציבורי פתוח לשיפור איכות החיים של תושבי השכונה הסמוכה; שיפור החיבורים עם אזורי פעילות עירוניים והרחבת התשתית לתנועות הולכי רגל ואופניים. ליווי תהליך, תכנון וביצוע של אגף ההנדסה של עיריית חיפה.
שינוי רחבת בניין העירייה: הרחבת הרחבה תוך צמצום נפח הכבישים החוצים בינה לבין גן הזיכרון.
התרומה והתועלות
כל הפרויקטים שהוצגו לעיל צפויים לתרום לכלל תושבי העיר כדלקמן:
- פחות זמן בדרכים ויותר זמן לפעילויות אחרות – פחות עומסי תנועה, קיצור זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, פחות זמן בחיפושי חניה;
- טיוב איכות החיים ושיפור חיפה בהיבטי הבריאות והסביבה – פחות זיהום אוויר ויותר פעילות גופנית (הליכה, רכיבה);
- פחות רעש של כלי רכב ממונעים – תורם לאיכות החיים, ויוצר סביבה נעימה ואטרקטיבית הן לתושבי העיר והן למבקרים בה;
- פחות שטחים לחניה ויותר מרחב ציבורי – ניצול מועיל של שטחים עירוניים מרכזיים, פחות שטחי אספלט, יותר שטחים ירוקים;
- פחות שטחים לחניה ויותר שטחים מניבים כלכלית – ניצול שטח לתשואה כלכלית;
- יותר שוויון חברתי הודות למגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשר התניידות של מגוון אוכלוסיות;
- עידוד התיירות באמצעות שיפור נגישות, חיבורים בין מוקדים ואטרקציות סביב מוקדי התחבורה (רכבל, אמנות, פסטיבל האנדרגראונד בכרמלית), המובילים לצמיחה כלכלית.
