פיתוח כלכלי

חיפה היא המרכז הכלכלי של מטרופולין המשרת כמיליון תושבים. כדי שתוכל לשמור על מעמדה הכלכלי באזור ובמדינה כולה, ואף לחזק אותו, יש להגביר את קצב יצירת מקומות העבודה, לגוון את סוגי התעסוקה והפריסה המרחבית של מוקדי העבודה, כמו גם למנוע את זליגתם מהעיר החוצה. היחידה האסטרטגית חיפה 2030, על יועציה השונים, מספקת מטרייה רחבה לעבודה הנעשית בתחום הפיתוח הכלכלי בידי העירייה ותאגידיה.
בית » פיתוח כלכלי

רקע

תמונת מצב בחיפה (בתמצית – נתונים מתוך שנתון סטטיסטי 2020)

  • אשכול חברתי כלכלי של משקי הבית על פי למ"ס: 7 (בסולם של 10-1).
  • מדד פריפריאליות על פי למ"ס: 6 (בסולם של 10-1).
  • מספר המועסקים בחיפה בשנת 2018 עמד על 178,600, מתוכם 52.6% גברים ו-47.4% נשים. למעלה ממחצית מכלל המועסקים בעיר מתגוררים בה (51.6%).
  • בשנת 2018 עמד מספר המועסקים תושבי חיפה על 137,200, שהם5% מכלל המועסקים בישראל. 35.1% מהם בעלי משלח יד אקדמי, שיעור גבוה מהשיעור בישראל (26.8%) וביתר הערים הגדולות, פרט לתל אביב-יפו (41.1%).
  • מקום עבודתם של רוב המועסקים תושבי חיפה הוא בעיר (67.5%).
  • מקרב העובדים בעיר חיפה, רובם מועסקים בענפי הבריאות והרווחה (5%), בחינוך (12.8%), בשירותים מקצועיים מדעיים וטכניים (10.5%) ובמסחר סיטוני וקמעוני (8.4%).
  • מדד איתנות פיננסית של הרשות המקומית: חיפה היא אחת מ-15 ערים המוגדרות כאיתנות בהתאם לתנאי סעיף 232א לפקודת העיריות.
עסקים מקומיים חיפה

השינויים הנדרשים

  1. השינוי החיוני הראשון הוא קצב יצירת מקומות עבודה, הן במונחים מוחלטים והן במונחים יחסיים (בהשוואה לסביבה הקרובה ולישראל) – על מנת שחיפה תתפקד כלב המטרופולין גם במונחים כלכליים, עליה להפוך את מגמת ההיחלשות ארוכת השנים בקצב יצירת מקומות תעסוקה חדשים.
  2. השינוי השני נוגע לסוג התעסוקה. הרצון הוא לגוון ככל הניתן את שוק העבודה, ליצור הזדמנויות עבודה המתאימות לכישורים של קשת רחבה ככל האפשר של תושבים ועובדים פוטנציאליים, ובה בעת להפחית את משקלן של התעשיות המזהמות בכלכלה העירונית.
  3. השינוי השלישי נוגע לפריסה המרחבית של מוקדי התעסוקה בעיר תוך התמקדות במניעת זליגה של מוקדי תעסוקה מחוצה לה וחיזוק לב העיר כמרכז עירוני ראשי (מע"ר).

חזון

לספק תשתית פיזית, ארגונית וחברתית לשגשוג כלכלי מכליל ומקיים: מקיים, כלומר מאזן בין שיקולים כלכליים צרים וקצרי טווח לבין שיקולים סביבתיים וחברתיים רחבים וארוכי טווח, הלוקחים בחשבון את השלכות הפעילות הכלכלית על הדורות הבאים. תשתית זו תאפשר עלייה במספר מקומות התעסוקה ובמגוון שלהם. העירייה תעודד מעבר מתעשייה מזהמת לתעשייה נקייה, תפַתח את הלב ההיסטורי כמרכז עסקים ראשי (מע"ר) בעל חשיבות מטרופולינית ותשקיע בצמצום פערים פנים-עירוניים. התכנון המרחבי יתמוך בפיתוח הכלכלי המקומי, ובד בבד ידאג ליצור סינרגיה בין שימושי הקרקע והמשתמשים השונים במרחב – תושבים, עובדים ומבקרים.

HaifaCityCenter

(בתמצית – נתונים מתוך שנתון סטטיסטי 2020)

מטרות ויעדים

חיפה 2030 מספקת מטרייה רחבה לעשייה מגוונת בתחום הפיתוח הכלכלי. חלק מפעילות זו מקודם במישרין בידי ראש העיר, חלקה נעשה באמצעות גופים עירוניים המתמחים בתחום מסוים, כגון ההיי סנטר והחברה הכלכלית בתחום ההייטק, וחלקה מלווה בידי יועצים נוספים דרך חיפה 2030 – יועץ התיירות בתחום התיירות ויועץ הים בתחום הכלכלה הכחולה:  

  1. הייטק – מיצוב חיפה כמרכז יזמות טכנולוגית שוקק (בתחומי העוגן של העיר), קטר תעשיית היזמות הטכנולוגית של מטרופולין חיפה ומחוז הצפון כולו, באמצעות אלה:
    • טיפוח היזמות הטכנולוגית והרחבת ההשקעות בתחום (פעילות שמוביל היי סנטר);
      • הפעלה של 46 חברות צמיחה ו-20 חברות האצה עד שנת 2023;
      • חברות בתכנית יגייסו בחמש שנים 250 מיליון ש"ח.
      • 50 מיליון ש"ח יגויסו עד 2023 לחברות חיפאיות באמצעות הפלטפורמה HiFund.
    • שיתוף פעולה עם החברה הכלכלית כדי למשוך חברות גדולות כמו אינטל ואפל להתמקם או להרחיב את פעילותן בחיפה וקידום המימוש של שלב ב' בפארק מדעי החיים (במסגרת זו עתידות להתווסף כ- 4,000 משרות חדשות).
    • מעבר יחידת התקשוב של חיל הים לעיר התחתית.
    • קידום רובע החדשנות העתיד לקום באזור העיר התחתית, הנמל ושכונת בת-גלים, לאורך החזית הצפונית של העיר
  2. תיירות – תמיכה בפעילות העירונית למשיכת השקעות בתחום התיירות.
  3. כלכלה כחולה – מיצוב חיפה כמרכז לאומי לכלכלה כחולה, לרבות הקמת מרכז לאומי לחדשנות ימית בתמיכת הממשלה (יחד עם יועץ הים והשיט).
  4. מעבר לתעשייה נקייה ומתקדמת – תמיכה בפעילות העירונית בנושא פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה.
  1. אכלוס שטחים נלווים באצטדיון סמי עופר;
  2. תכנית חזית הים ושיקוע מסילת הרכבת;
  3. שיקום ושיפוץ שוק תלפיות;
  4. הקמת שדה תעופה בינלאומי בחיפה.

גיבוש מתווה עירוני – הגדרת תפקידים, סמכויות ודרכי פעולה לגיוס משאבים מגופים בינלאומיים (לדוגמה EU, OECD), מקרנות פילנתרופיות וממשקיעי אימפקט.