התחדשות עירונית, פינוי בינוי ותמ"א38 בחיפה
עיריית חיפה מקדמת בימים אלה אסטרטגיה ארוכת טווח בכל הנוגע לתכנון ופיתוח העיר, ומטמיעה תפיסות מעודכנות של התחדשות עירונית ועקרונות של קיימות. המטרה המרכזית שהציבה הנהלת העיר ליחידה האסטרטגית חיפה 2030 היא לתאם בין עבודות התכנון המתבצעות במחלקות העירייה השונות, הן ברמת התכנון המתארי ארוך הטווח והן ברמת התכנון הנקודתי והפיתוח הפיזי, ולחברן לעקרונות ולתפיסות התכנון המתקדמים, הנוהגים בכל רחבי העולם.
חזון
הפיכה הדרגתית של המרחב העירוני החיפאי למרחב ציבורי המעניק לתושבות ולתושבי העיר גישה נוחה וקלה לכלל מרכיבי החיים ולכלל השימושים הנדרשים בשגרת היומיום – מגורים, תעסוקה, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור, מתקני ספורט, מרכזי תרבות, מסחר ופנאי. השאיפה היא לצמצם מרחקי הליכה, לעצב מרחב ציבורי אנושי, מזמין ושווה לכל נפש, נעים ובריא בהיבטיו הסביבתיים. בתהליך ההתחדשות יחודשו מרכזים עירוניים קיימים, יוקמו מרכזים חדשים באזורים עם פוטנציאל לפיתוח עירוני, שנדחקו עד כה לשוליים, ותישמר המורשת הבנויה של העיר. את חזון ההתחדשות העירונית מנחה גישת הקיימות (ראו הרחבה בסוף המסמך)

רקע
לעשייה בתחום ההתחדשות עירונית שותפים רבים, ובראשם המחלקה להתחדשות עירונית במנהל ההנדסה, האמונה על החלת המדיניות באמצעות קידום מספר חסר תקדים של תכניות להתחדשות עירונית, המציבות את חיפה בחזית העשייה ברמה הארצית – 40,000 יחידות דיור ויותר מתוכננות במסגרת תכניות מתאר שכונתיות להתחדשות עירונית. לצד המחלקה להתחדשות עירונית פועלות מחלקות שונות במנהל ההנדסה ובמנהל התפעול, כדי לגבש מסמכי מדיניות בנושאים שונים הנוגעים לתכנון ובנייה, לשימור ולתחבורה וכן ולהוציא אל הפועל פרויקטים של פיתוח פיזי ועירוניות טקטית במרחב הציבורי, שהם חלק בלתי נפרד מהעשייה בתחום ההתחדשות העירונית.
על התכנון והפיתוח העירוני לתרום להתחדשות האזורים הוותיקים בכלים של שימור ובנייה חדשה. לאורך השנים עזבו תושבים את שכונות המגורים הוותיקות שגרו בהן. שכונות אלה אוכלסו בחלקן במשרדים, ומבנים רבים נותרו ריקים. המטרה היא ליצור מרחב ציבורי מזמין, מעורב שימושים, שיעודד תושבים לחזור ולגור במבנים אלה לצד מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים מגוונים.
כדי לקדם את ההתפתחות של אזורים שונים יש לקדם במקביל גם פרויקטים פיזיים נקודתיים שיחדשו את המרחב הציבורי וייצרו לאלתר מוקדי עניין. שילוב פרויקטים אלה בתכנון העתידי יקדם את ההתחדשות ויזרז אותה.
התכנון בשטחים אלה הוא פרי עבודה משותפת של מנהל ההנדסה, הרשות להתחדשות עירונית, משרד השיכון בחלק מהתכניות (ואדי ניסנאס למשל) וחיפה 2030.
מטרות ותכנית עבודה
פרק א: קידום התחדשותן של שכונות מגורים ותיקות
אלה ערכי התכנון המלווים את התחדשות השכונות: גיוון בשפה האדריכלית ובמרקמי הבינוי. לא עוד שכונות של מגדלים עם מגרשי חניה שוממים, אלא מרחב ציבורי עשיר, מעורב שימושים, בנייה מרקמית הכוללת גם בינוי עירוני נמוך וגם בנייה גבוהה, חלוקה למתחמים המספקים שירותים קהילתיים במרחקי הליכה. המרחב הציבורי יתוכנן מתוך מחשבה על הולכי הרגל ויבטיח צמחייה מקומית לשמירה על תנאי האקלים, חתירה לחיבור אל הים, שילוב של מערכות תחבורה ציבורית, שבילי אופניים וכל הנדרש לעודד הליכה ממקום למקום; הפונקציות השכונתיות יפוזרו במרחקי הליכה קצרים, שיְיַתרו את הצורך בכלי רכב פרטיים.
1. התחדשות השכונות לאורך חופי הים
השכונות הוותיקות לאורך החוף – נווה דוד, שער העלייה, עין הים, קריית שפרינצק, קריית אליעזר, קריית אליהו וקריית חיים מערבית – תוכננו והוקמו בחיפה בשנות ה-50 לאורך חופי הים, בחלקים המישוריים של העיר. שכונות אלה של שיכונים ובתי רכבת, שהתיישנו והידלדלו, עומדות להפוך לשכונות חוף שוקקות, שיגשימו את ייחודה של חיפה כעיר חוף. כעת, במימון הרשות להתחדשות עירונית, מקדמים צוותי תכנון מקצועיים תכניות לכל השכונות האלה, שבהן ניתן דגש מיוחד לחיבורים הפיזיים בין השכונות לחופי הים, כולל שינויי תחבורה מהותיים לאורך החופים. צוות חיפה 2030 מלווה את התהליך כשהוא מטמיע בו את עקרונות הקיימות ומאתר פרויקטים נקודתיים שאפשר לקדם בטווח הקצר.
א. שכונות מערב חיפה – נווה דוד, שער העלייה, עין הים, שפרינצק מערב
תכנית מתאר להתחדשות עירונית. מתכננת התכנית פרופ' אדריכלית אירית צרף נתניהו. התכנית, במימון הרשות להתחדשות עירונית ובליווי המחלקה להתחדשות עירונית באגף תכנון עיר, כוללת צוות יועצים בכל התחומים. להרחבה ולתמונת מצב עדכנית אודות התכנית.


ב. קריית אליעזר וקריית אליהו
תכנית האב לקריית אליעזר וקריית אליהו הוכנה במשרד ברעלי, לויצקי כסיף אדריכלים במימון הרשות להתחדשות עירונית. היא כוללת צוות יועצים בתחומים שונים ואושרה במליאת הוועדה המקומית. התכניות המפורטות המוגשות על פיה נמצאות בסמכות הוועדה המקומית. כבר בימים אלה מקודמות במתחמים שונים מספר תכניות מפורטות שהגישו יזמים בהתאם להנחיות התכנית הכוללת. להרחבה ולתמונת מצב עדכנית אודות התכנית.

במקביל לקידום התכנית להתחדשות עירונית יזם צוות חיפה 2030 פרויקט לחידוש ולעדכון כיכר מאירהוף בקריית אליעזר, במסגרת מיזם התחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים. הפרויקט יכלול את אלה: פירוק אלמנטים פגומים וישנים והסדרת הצגת הסחורה על אלמנטים ייעודיים ולא על משטחים או ארגזים; סימון שטחי הרשאה שבהם ניתן להציג סחורה והפרדה ביניהם; שיפוץ המעברים (פסאז'ים) והצללתם; הצבת שירותים ציבוריים אוטומטיים; שדרוג ריהוט הרחוב (ספסלים, שמשיות, מצללות); הוספת מתחם פעילות לילדים.

ג. קריית חיים מערבית
תכנית האב לקריית חיים המערבית הוכנה בידי פרופ' אדר' אירית צרף נתניהו, במימון עיריית חיפה, ובליווי צוות יועצים, במימון הרשות להתחדשות עירונית. ליוו את הכנת התכנית המחלקה להתחדשות עירונית והמחלקה לתכנון עיר בעיריית חיפה. התכנית אושרה במליאת הוועדה המקומית, ואז הוחל בהכנת תכנית מתאר סטטוטורית בהתאם לתכנית האב. להרחבה ולתמונת מצב עדכנית אודות התכנית.

תרומת חיפה 2030
- אינטגרציה בין מתכנני התכנית, גורמי העירייה, הטמעה של גישות וערכי תכנון חדשניים ובני-קיימא (=שדרוג תהליך ותוצרי תכנון).
- דחיפה וקידום של פרויקטי המשך – טיילת חוף קריית חיים. בדיקת אפשרויות למיזמי מימוש ראשוניים (=דחיפה ליישום ולמימוש).
- בחינה כלכלית ושמאית של מכפילים תוך שמירה על ערכי הסביבה ובדיקות תחבורה נוספות (=בקרת תכנון).
2. התחדשות שכונות ההר וחיבורן לטבע
ב. התחדשות נווה שאנן (יזרעאליה, זיו, רמות רמז)
שכונת נווה שאנן רבתי היא השכונה הגדולה ביותר בחיפה, ומונה כיום כ-44,000 תושבים (כ-15% מאוכלוסיית העיר) מכל מגוון האוכלוסייה המתגוררת בחיפה.
תכנית האב להתחדשות נווה שאנן כוללת פיתוח רחובות ראשיים לפעילות עירונית, הנגשת השכונה באמצעות מערך כבישים חדשים, הכנסת קווי מטרונית והקמת טיילת נוף היקפית, סובב נו"ש.
את התכנית שיזם וקידם האגף לתכנון עיר במנהל ההנדסה של עיריית חיפה, בשיתוף חברת יפה נוף, הכינה פרופ' אדריכלית אירית צרף נתניהו. התכנית (חפ/2550) נועדה לגבש ראייה כוללת של ההתחדשות העירונית של נווה שאנן רבתי לטווח הארוך, תוך התייחסות לתכניות התחדשות עירונית בביצוע, כגון תכנית עיבוי חביבה רייך ברמות רמז ותכנית פינוי בינוי ברל כצנלסון בשכונת זיו, וכן ליוזמות חדשות. במסגרת זו מגדירה התכנית את היקפי הבנייה למגורים ואת גובה הבנייה, הנחיות תחבורתיות, מתחמים לשימור, שטחים למבני ציבור,
ג. מורדות נווה שאנן מערב – נווה פז ונווה יוסף
שכונות נווה פז ונווה יוסף, המצויות במורדות נווה שאנן המערביים, הוקמו בשנות ה-50 וה- 60 טרם עברו התחדשות עירונית. נכון לעכשיו הוחל בהכנת מתווה לתכנית לשכונות אלה. התכנית מתוכננת לשנת 2022. גם לה אישר משרד השיכון תקציב, ועכשיו ממתינים לאישור תקציב המדינה.
פרק ב: חידוש וחיזוק "לב העיר" – מרכז המסחר, התעסוקה והתרבות של חיפה
1. מרכז עסקים ראשי (מע"ר) ומרכזי תעסוקה
חידוש שכונות המגורים ברחבי חיפה – כלומר שיפור מצב תשתיות המגורים הקיימות והוספת עשרות אלפי יחידות דיור חדשות – מחייב ליצור בלב המרחב המטרופוליני מקורות פרנסה נוספים, כמו גם חיי תרבות ומסחר מגוונים ועשירים. פרק זה מכיל מספר פרויקטים במתחמים שונים באופיים במרכז העסקים הראשי ההיסטורי של חיפה – החל במערב במתחמי בנייה נמוכה במושבה הגרמנית ובוואדי ניסנאס (אדריכלות ערבית וטמפלרית), דרך בנייה מודרנית בסגנון אירופי) וכלה במרכז עסקים עתידי במזרח העיר, שישלב אלה לצד אלה גורדי שחקים, מבנים מרהיבים לשימור ופארקים ירוקים (בסגנון הסיטי האמריקאי). למרחב זה צורה גיאומטרית ייחודית לחיפה, מוארכת וצרה (ממזרח למערב), ועוברים בו כל מוקדי התחבורה הציבורית החשובים של העיר – עירוניים בין-עירוניים ומטרופוליניים כאחד. כל המתחמים האלה מגבשים יחדיו את "לב העיר" של חיפה, ה"דאון-טאון" המגוון והחד פעמי בין ערי ישראל, המשרה אווירה של עיר קוסמופוליטית מיוחדת, שאין שנייה לה.
סטטוס התכניות והמשך המשימות
- רובע הנמל (תב"ע) – יש החלטת הפקדה בתנאי הוועדה המחוזית (לפי תמ"א 13). נדרש אישור המשרד להגנת הסביבה. נכון לעכשיו, בגלל סכנת חומרים מסוכנים, המשרד אינו מאשר להפקיד את התכנית ודורש מרכבת ישראל לספק לו דוח סיכונים.
- רובע עיר תחתית (תב"ע עתידית) – עיצוב עירוני בעיר התחתית וגם באזור ואדי סאליב. בתהליך התקשרות: אושר בוועדת מנכ"ל; ממתין לפרוטוקול ולהכנת חוזה תחילת עבודה תוך כשלושה חודשים.
- מע"ר מזרח ("הסיטי") – משרד מיכל יוקלה ערכו דוח מצב קיים. ממשיכים בחלופות תכנון ובמקביל בוחנים הצעות מחיר לקראת התקשרות עם יועץ תנועה וחניה.
- ואדי ניסנאס – ממתינים לתהליך שיתוף ציבור עם התושבים. במקביל הושלם סקר השימור לקראת דיון בוועדת השימור.
- ואדי סאליב – שטח ואדי סאליב כלול בתכנית של רובע העיר התחתית (ראו סעיף 2 לעיל)
רובע הדר הכרמל מונה 40,600 תושבים שהם 14.3% מתושבי חיפה. כרבע מהאוכלוסייה היא תושבים ערבים (כ-9,300 איש). שיעור הילדים והנוער הוא הגבוה בעיר (27.6%). בהדר גרים
הרבה מאוד צעירים ומשפחות צעירות, גרעיני המשך של תנועות נוער, גרעין תורני, אמנים ויוצרים, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים, אנשים שאכפת להם. הם הופכים את הדר למקום חי, יוזם, עושה, מעניין, כזה שמושך אליו מבקרים מרחבי העיר וגם מחוצה לה. מהאכפתניקים של הדר יצאו במהלך השנים סלוגנים כמו "נהדר בהדר", "להחזיר את ההדר להדר".
אנחנו חולקים איתם את האהבה להדר, ורואים את הפוטנציאל העצום של השכונה שהייתה פעם לב העיר השוקק של חיפה. לכן רובע הדר הכרמל הולך לקראת תהליך התחדשות מקיף, תוך פיתוח וקידום הקהילה במקום, השבת התושבים לשכונה, החזרת מבני ציבור לפעילות לטובת התושבים וחיזוק ציר הרחובות המסחריים – הרצל, החלוץ, הנביאים ונורדאו – ומתחם שוק תלפיות כולו. על תכנית ההתחדשות עמלים חיפה 2030, אגף תכנון עיר, אגף קהילה וכלל גורמי העירייה הרלוונטיים.
סטטוס התכנית
היחידה האסטרטגית חיפה 2030 יצרה מסגרת עבודה חדשה – מסגרת עירונית רב-תחומית הממוקדת בהדר – שתכליתה לקדם את התכנית האסטרטגית להתחדשות הדר ולחולל שינוי מגמה בהתפתחות הרובע. התכנית האסטרטגית נועדה לגבש חזון, מטרות ויעדים לפיתוח ארוך טווח של הרובע וכן לשמש מסגרת לייזום, סנכרון ותיאום פרויקטים מחוללי שינוי בטווח הקצר.
צוות חיפה 2030 מקדם את הכנת התכנית האסטרטגית, עד שיגובש צוות תכנון חיצוני, וניתן יהיה לקבל מימון ממשרד השיכון להכנת תכניות מפורטות בהדר, לאחר שיאושר תקציב הממשלה בכנסת.
המשימות העיקריות בהתחדשות הדר:
• טיפול בתשתיות עירוניות ושיפורים טכנולוגיים – תאורה, מצלמות, פינוי אשפה (פיילוט חדשנות בהדר);
• חיזוק המרכז המסחרי העירוני והעסקים הקטנים;
• שיפוץ בניין שוק תלפיות (כבר בעבודה) ומתחם השוק כולו;
• קביעת מדיניות בנייה, עיצוב עירוני ושימור;
• הכנת פרוגרמה למתחמי תרבות ואקדמיה (הטכניון הישן, מתחם המוזיאונים ובית הגפן, תיאטרון חיפה ובית היוצר, פרויקט האמנים);
• קביעת מדיניות טיפול נופי – שטחים ציבוריים פתוחים, גני כיס, גנים קהילתיים;
• שיקום רחובות המדרגות – גינון, צמחייה, הצללה, פיתוח שטח, צביעה מיוחדת וחידוש חזיתות ודרגנועים לאורך מספר רחובות מרכזיים;
• הכנסת מוקדי תעסוקה – מגדל ארמון, מגדל הנביאים, מתחם הטכניון הישן ובית הקרנות;
• "החלונות השבורים" – סילוק מפגעים המביאים להזנחה, כולל כאלה הקשורים לעולם הפשע.
פרק ג: מדיניות תכנון במגוון נושאים – כלל עירוני
1. בנייה לגובה (מידע חלקי; יושלם בהמשך)
לאור תכנית המתאר של חיפה, חפ/ 2000, שאינה נותנת מענה כולל להוראות הבנייה לגובה, פנתה עיריית חיפה לאדריכל עמי שנער שהכין מסמך מדיניות המנחה איך להשלים את החסר בעניין זה. הוצג במליאת הוועדה המקומית ופורסם באתר תובנות להתייחסות הציבור. לאור הערות הציבור מינתה הנהלת העיר את אדריכלית איריס לוין, אדריכלית חיצונית, להשיב עליהן. המסמך פורסם וטרם אושר. לאחר שיאושר כמסמך יש לקדמו כתכנית המתקנת את תכנית המתאר של חיפה.
2. תמ"א 38 (מידע חלקי; יושלם בהמשך)
תמ"א 38 היא תכנית המתאר לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. תכנית זו היא אוסף של תקנות שתפקידן העיקרי הוא לטפל בסיכונים הנובעים מרעידות אדמה. הבנייה במסגרת התמא מתירה הוספת קומות והתקרבות לקווי הגבול של המגרש מעבר למה שמתירות התקנות. משמעותה היא הגדלת הצפיפות בין הבתים, העלולה לפגוע באיכות החיים של התושבים, בחזות העיר וכן בערך הדירות השכנות. לכן אושרה בחיפה תכנית מדיניות לתמ"א 38. המסמך קבע התניות והגבלות, שיאפשרו לשמור על אופיו של המרחב העירוני הוותיק ועל הנוף של חיפה, והתייחס גם להעדר תשתיות מתאימות לתוספות הבנייה.
המסמך מספק ליזמים ודאות ומגדיר למענם מראש את סל הזכויות, את אופן חישוב מספר יחידות הדיור, מספר קומות מרבי, עיצוב הגג וכן הגבלות ושמירה על מבנים לשימור.
להרחבה אודות מסמך המדיניות.
3. תכניות אב לחינוך ומלונאות
א. תכנית אב לחינוך
[פרטים יעודכנו בהמשך]
ב. תכנית אב למלונאות
צוות חיפה 2030 הכין בעזרת האגף לתכנון עיר מסמך ראשוני בנושא פריסת המלונות בעיר והיעדים של תכנית האב למלונות. מסמך זה יהיה אחד הנדבכים בתכנית אב לתיירות.
4. תכניות אב לתחבורה – דרגנועים ושבילי אופניים
א. תכנית אב לדרגנועים
נועדה לאתר את מקומות המתאימים בעיר לבניית דרגנועים, לייצר הנחיות תכנון ולבחון ולהבטיח שניתן לבנותם מבחינה סטטוטורית.

ב. תכנית אב שבילי אופניים
התכנית היא חלק מחזון התחבורה של חיפה, המבקש לקדם תחבורה ציבורית ותנועות רכות ולצמצם את השימוש ברכב פרטי. מטרת רשת שבילי האופניים היא לעודד יוממות באופניים ובכלים זעירים ולשמש חלופה משלימה, בטיחותית ויעילה של תחבורה ירוקה ובריאה.
התכנית מציעה רשת שבילי אופניים המקשרת את כל שכונות חיפה אל מוקדי התחבורה והמסחר ולמוסדות החינוך, ההשכלה הגבוהה והתרבות. לאור חשיבותה כבר החלו מחלקות העירייה בהטמעת השבילים בתכניות השונות המקודמות ברחבי העיר. הרשת המתוכננת כוללת הקצאת נתיבי אופניים ברחובות נבחרים בתחום רצועת הדרך, הצעות לדרגנועי חוץ על מנת לשפר את הקישורים במדרונות וחיבור לתחבורה הציבורית.

5. תכניות נושאים – שימור ומורשת, שפת רחוב
א. שימור ומורשת
חיפה התברכה בהיסטוריה עשירה בתרבויות, עדות ומנהגים ובמגוון רחב של סגנונות בנייה ונופים. ערכי המורשת של העיר עומדים בשורה הראשונה עם ערים היסטוריות בישראל ואף בעולם. המורשת היא חלק בלתי נפרד מחיי העיר ומתפיסתה בראי הדורות הבאים. מתפקידנו להעביר להם את מכלול ערכיה ולשלבם בחיים העירוניים המודרניים על היבטיהם השונים: תרבות, חינוך, איכות חיים עירונית, תיירות, בינוי ותכנון. הטמעת נושאי המורשת בהיבט התכנון והבנייה היא משימה כבדת משקל בהתנהלותה של המחלקה לשימור ומנהל התכנון העירוני.
בימים אלה משקיע מנהל התכנון העירוני מאמצים במיפוי ערכי המורשת באמצעות סקרי השימור וקידום תב"עות, כמו תכנית ואדי ניסנאס, תכנית שכונות החוף ועוד. בסוף שנת 2018 נכנס פרויקט הסקרים להילוך גבוה, וכיום עורכים אותם, במרחבים היסטוריים רבים בעיר, במיקור חוץ, אדריכלי השימור הטובים בארץ. כדי לבטא את העושר הגדול של ערכי המורשת המקומית, מתייחסים הסקרים
בכל אזור להיבטים האדריכליים, ההיסטוריים, הנופיים והתרבותיים. ממצאיהם יהיו בסופו של דבר תשתית ברורה ונרחבת להכנת תכנית שימור כוללנית לעיר. צוות חיפה 2030 תומך במהלכים, מניע אותם ומשלב אותם בתכניות שהוא אמון עליהן.
סטטוס עדכני
מעקב אחר עריכה של סקרי שימור (הדר, עין הים, כרמל, בת גלים, העיר התחתית, ואדי ניסנאס והמבואות המזרחיים)
הדר: שמונה סקרים בתהליך ביצוע.
עין הים: סקר בשלב ביצוע סופי.
כרמל: חמישה סקרים הושלמו.
שלושה סקרים לקראת סיום.
שישה סקרים בתהליך ביצוע.
בת גלים ואל עתיקה: נערך כעת עדכון הסקר; מכיוון שבינתיים נסקר רק חלק קטן מהשכונה, נדרש להשלים את היתר.
ואדי ניסנאס: הסקר הושלם, אך טרם אושר. מצוי בבדיקה לקראת דיון בוועדת שימור (כחלק מהתב"ע).
ב. שפת רחוב
תכנית האב לשפת רחוב יצאה לדרך בהובלת המחלקה לתכנון נוף ובשיתוף צוות היגוי מחיפה 2030 שיזמה את התכנית. היא עברה לביצוע אחרי מספר פגישות עם כל הגורמים הרלוונטים בעירייה. מטרתה היא לגבש שפה עיצובית ייחודית לעיר חיפה בכלל, ולמתחמים ספציפיים בתוכה בפרט, כדי להטביע אמירה מקומית, להוזיל עלויות שיפוצים ותחזוקה לאורך השנים ולייעל את הקשר בין יחידות התכנון ליחידות התפעול של העירייה.
פרק ד: התחדשות של מתחמים מיוחדים בעיר – "פרוייקטי דגל"
עיריית חיפה משקיעה אנרגיות רבות במישורים שונים לחיזוקם ולשיקומם של מרחבים עירוניים ירודים.
1. התחדשות שוק תלפיות ומבנה השוק ההיסטורי
הפרויקט הראשי: שוק תלפיות ומתחם סירקין. המתחם משתרע על כ-140 דונם, וגרה בו אוכלוסייה מגוונת מבחינת ההשתייכות הדתית, המעמד האזרחי ומנעד הגילאים.
עיריית חיפה רואה את מתחם סירקין כמוקד עירוני עם ערכים חברתיים, אדריכליים ומסחריים, הבאים לידי ביטוי במרחב עירוני נגיש ומזמין למגוון אוכלוסיות, בדגש על תושבי המקום, על קהילות, על יזמים עסקיים וחברתיים ועל מבקרים ותיירים.
במרכז המתחם ניצב בניין השוק, מבנה באוהאוס מרהיב שתכנן האדריכל משה גרסטל ונבנה בשנת 1940. במהלך השנים הוא עבר לא מעט תהפוכות שמספרות חלק מסיפורה של חיפה ועמד שנים רבות במצב הזנחה. כעת הוא עובר תהליך שיקום וחידוש בניצוחו של האדריכל גיא ארבל. המבנה בעל שש הקומות ישוקם בתהליך הדרגתי. בשלב ראשון משוקמות הקומות התחתונות (2-, 1- וקומת הכניסה) ובהן השוק הפעיל. במקביל מקדמים את תכנון שיקום הקומות העליונות המיועדות למסחר
ולצורכי ציבור, כשהמטרה היא להפוך את המבנה למוקד שכונתי חברתי, בית לתושבי השכונה ולקהילות הרבגוניות הפעילות בה, וכן למרכז באוהאוס, שירכז את פעילויות השימור האדריכלי בחיפה כולה.
לצד שיקום המבנה מתחדש בימים אלה גם מתחם השוק הפתוח ברחוב סירקין, שהפך בשנתיים האחרונות מוקד עלייה לרגל לחובבי קולינריה, בעלי עסקים, אמנים ופעילים חברתיים המושכים לשוק ולשכונה קהל רב ומגוון. העירייה מקדמת במתחם שיפוץ חזיתות מבנים, לרבות החלפת גגונים ישנים בשטחי המסחר, על פי תכנון של האדריכלית אלה שר. בשנה האחרונה הוכשרו גם פינות ישיבה, פארקלטים, לרווחת באי המתחם.
במהלך השנתיים האחרונות הפנתה העירייה למתחם השוק תקציבים רבים לצורך שיקום התשתיות, השמשת השטחים הציבוריים הפתוחים, פיתוח מתחמי ישיבה ציבוריים והעלאת תחושת הביטחון האישי של תושבי המתחם והמבקרים בו.
בפברואר 20 הוצגה תכנית חפ /1/2560 למתחם שוק תלפיות שבשכונת הדר. התכנית, שיזמה וקידמה העירייה, הוכנה בידי המתכננת תמי גבריאלי והאדריכל גידו סגל. במסגרת התכנית האסטרטגית יגדל מאוד מספר יחידות הדיור במתחם על ידי הוספת קומות למבנים הקיימים, תוך הקפדה על ערכי השימור הייחודיים, ויתוגברו שירותי הציבור הניתנים לתושבי המקום.
2. התחדשות רחובות מסחריים בהדר
רחובות הרצל והחלוץ – במסגרת חידוש הדר מתוכנן לשנת 2022 חידוש המרחב הציבורי של רחובות החלוץ והרצל: הוספת מקומות ישיבה בשילוב עם פרויקט שיפוץ החזיתות, הסרת מפגעים, תאורה, הצללה והסדרת השימוש במדרכות.
מדרחוב נורדאו – בשנים האחרונות הוזנח המרחב הציבורי הנדיב של הרחוב, המשופע בעצי צל, וחנויות רבות נסגרו. צוות חיפה 2030 יוזם פרויקט התחדשות של הרחוב, שיחזיר את החיבור ההיסטורי והטבעי בין גן בנימין לגן הטכניון, יהפוך אותו שוב למרחב עירוני מזמין, המשופע במקומות ישיבה, בחנויות ובבתי קפה ויביא למימוש הפוטנציאל הכלכלי של הרחוב שרבים מבתיו מיועדים לשימור.
מתחם שפירא – במסגרת העבודה על פרויקט האמנים בעיר שופצו ברמה בסיסית (טיח, אינסטלציה) חמש חנויות במתחם שפירא, הממוקם בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ. חמשת הנכסים עמדו ריקים ומוזנחים במשך שנים, ובהיותם מוסתרים חלקית מהרחוב משכו אליהם נרקומנים ועבריינים.
במסגרת הקול הקורא לאמנים, להקמת מתחמי יצירה באזורים שונים בעיר, הוצעו הנכסים כחללי יצירה (סטודיו), ובימים אלה הם יוצגו לאמנים שהתקבלו לפרויקט. האמנים שנבחרו עברו מיון על ידי ועדה מקצועית חיצונית, ומוינו על פי יכולת מקצועית-אמנותית כמו גם מוטיבציה לעבוד באזור מתחדש על כל אתגריו וההזדמנויות הטמונות בו.
האזור בין רחובות שפירא, הרצל, החלוץ וביאליק נתחם בסוף שנות ה-20 כמבנה מסחרי, כדי להקל על התושבים היהודים של הדר הכרמל שהיו חשופים למתקפות ולאירועי ירי. המרכז המסחרי נועד לספק לתושבי השכונה את צורכיהם ולצמצם את הסכנה לחייהם. כיום חזון עיריית חיפה הוא להפוך אותו מרכז יצירה ואמנות.
הניסיון של מתחמי אמנות בארץ ובעולם מלמד שמתחם כזה ייטיב עם האמנים עצמם ויקרין על סביבתו הקרובה, המוזנחת נכון לעכשיו. המתחם הוגדר כמתחם לשימור.
3. קידום מיזמי עירוניות טקטית מחוללי שינוי מיידי
רחוב הנמל – בעטיה של הקורונה ובשל הטופוגרפיה הנוחה של הרחוב נסגרו מקטעים ממנו לתנועת כלי רכב והפכו למדרחובים. בין היתר הוצבו ספסלים, נשתלה צמחייה, סודרה תאורה והותקנו שערים שמסגרו את הכניסות למתחם. המטרה הייתה להיטיב עם התושבים ולשמור על תוחלת חיי העסקים. כששכך הגל השלישי של הקורונה, החלו להיפתח ברחוב עסקים חדשים: חנות Wish List, שעברה לחלל גדול הרבה יותר ומשתפת פעולה עם מעצבים מקומיים; חנות ובר יין חדש, Terroir; חנות לעיצוב בגדים, Fila, וזוהי רק ההתחלה.
רחוב חטיב – כבר אפשר לומר שפרויקט חטיב הוא פרויקט משנה פרדיגמות, וקובע סטנדרט חדש בנוגע לזיקה בין טופוגרפיה הררית לעסקים משגשגים. רחוב חטיב הוא רחוב מדרגות המחבר בין רחוב שיבת ציון לכיכר פריז. בקרבתו נמצאים הכנסייה המרונית, בית המשפט המחוזי, משרדי ממשלה. שיפוץ הרחוב משקף את ההתמודדות של העירייה עם מרחבים כאלה מבחינת תחזוקה נאותה, פינוי אשפה, חידוש ורענון חומרים, בקיצור שיפור פני העיר. הפרויקט כלל תוספת תאורה צבעונית ברחוב שהיה חשוך ולא מזמין, יצירת מקומות ישיבה פתוחים לכול ותוספת צמחייה ושתילת עצים. במהלך העבודה נבנה אמון עם תושבי הרחוב, עם בעלי עסקים קיימים (הבולגרי – חמארה בלקנית, בר יין, רפד, זגג, פיצה ותיאטרון) ועם יזמים שפתחו לאחרונה או עומדים לפתוח בקרוב עסקים חדשים (בית ספר לפלמנקו, סניף של חנות סה ג'ולי, מוצרי נייר, סניף חדש של ברדא וסטודיו דווקא לקרמיקה). אחד מביטויי האמון היה סגירת הרחוב לרכב על דעת האוכלוסייה המקומית ומציאת פתרונות חניה חלופיים. רחוב חטיב נבחר בכוונת מכוון, כדי להתמודד עם האתגרים השונים שהוא העמיד מעצם מבנהו בתהליך החידוש והשיפוץ. הצלחת הפרויקט שהצריך עבודה מורכבת עם התושבים, בעלי העסקים, גורמי התכנון והרישוי בעירייה היא הקטליזטור לפתיחת עסקים חדשים ולשיפוץ ולחידוש של מקומות רבים אחרים בחבי העיר.
גרפיטי ואמנות במרחב הציבורי – בפורים 2021 הפיקה העירייה בשיתוף עם סטודיו Ze.MaNish את אירוע הגרפיטי ברחוב שיבת ציון בהשתתפות 30 אמנים מהעיר ומרחבי הארץ. אמנות הגרפיטי המהלכת קסם ברחובות הדר והעיר התחתית יצרה מסלולי טיול שמושכים אליהם מטיילים מהעיר, מבקרים ותיירים, כמו גם מעודדים פתיחה של עסקים חדשים.
העירייה מבקשת לקדם מיזמים הנגזרים מתכניות אסטרטגיות וארוכות טווח ומסייעים לחולל שינוי בטווח הקצר. עידן הקורונה העלה למודעות הציבור והמתכננים את הצורך במרחבים ציבוריים פתוחים ובטוחים, שניתן להתאים אותם לכללים הנקבעים מעת לעת.
עוד בהתחדשות עירונית
נספח עקרונות יסוד במדיניות התכנון ובהחלטות עירוניות לאור תפיסת הקיימות
אנחנו חיים בעולם שבו לא ניתן לנהל עניינים הרחק מעיני הציבור. אם פעם אפשר היה להסתיר כמה מרוויחים מנהלים או מה הערך של מכרזים או איך מוקצים המשאבים של חברה או רשות, לא עוד; היום הכול חשוף וידוע. מי שמבין את זה משתמש בשקיפות כדי לבקר את עצמו, כדי לתקן את עצמו וכדי לנהל דיון פתוח על עניינים שנויים במחלוקת. מי שנלחם בה בעצם מנהל קרב אבוד מראש.
מחזיקי עניין הם כל הגורמים המשפיעים על העשייה או המושפעים ממנה. מצב זה מחייב לרקום שיח שיאפשר שיתוף פעולה מתמשך עם גורמים שלא תמיד נוח או קל לעבוד איתם. הוא דורש השקעה גדולה מאוד של משאבים ולמידה, אבל הוא מבטיח ניהול המביא בחשבון הרבה יותר שיקולים וראייה רחבה וארוכת טווח של הפעילות. מדובר בכלי המאפשר לשכך התנגדויות, כלי חיוני בניהול סיכונים.
כשמאמצים את גישת הקיימות, נדרשת מחויבות למערכת כללי מוסר. ברגע ששוקלים שלוש שורות תחתונות – סביבה, חברה, וכלכלה – ולא רק את השורה התחתונה של הכלכלה (הכסף), בעצם מסכימים לכך שיש דברים שלא ראוי לעשות אותם, גם אם הם יכולים להיות מאוד רווחיים. אתיקה חייבת להיות חלק מהדי-אן-איי של כל עשייה מקיימת.
לא להסתפק בחובות שמטיל החוק. הציות לחוק הוא המינימום ההכרחי, והוא מובן מאליו. לא מקבלים נקודות על ציות לחוק.
המשמעות היא נטילת אחריות באופן מעשי, ולא רק הצהרתי. אם אני אחראית לעניין כלשהו, ומשהו שם השתבש או התקלקל, אי אפשר שאתנצל ואמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר. מוטל עליי לדאוג לכך שהעניין יבוא על תיקונו.
את כל התכניות מלווים צוותים העוסקים בהיבט החברתי שלהן (יועצים חברתיים ויועצי שיתוף ציבור), והיחידה האסטרטגית חיפה 2030 מלווה את תהליכי ההתחדשות לאורכם.